--- סוף עמוד 15 ---
המשיב להבטיח את גביית המס הקונקרטי עומד אינטרס רחב יותר של הסביבה העסקית במדינת ישראל. סביבה עסקית נוחה לעסקאות עם גורמים בינלאומיים תביא בסופו של דבר להעצמת היקף הפעילות העסקית המניבה ברגיל, גם מסים הנגזרים הימנה. אין מקום ליצור סביבה עסקית בה גורמי חוץ המבקשים להיכנס בקשרים עסקיים או לבצע עסקאות כאילו ואחרות עם גורמים בישראל, ירתעו משום ששאלת הניכוי במקור תהא גורם מכביד ומרתיע. מקום בו שאלת החבות במס ניתנת לבירור באפיקים הרגילים אולם במהלך תקופת הבירור לא נחשף הנישום לנשיאה בתשלום מס בכפל, מהווה כר נוח יותר. מארג אמנות המס שישראל צד להן נועד בן השאר לשם תכלית זו של מניעת כפל מס. מושג מניעת כפל מס צריך שישתרע גם על שלב בירור החבות. תכלית זו נותנת טעם גם למסקנה דלעיל באשר למנגנוני השבת המס ביתר.
כעולה מתצהירו של רו"ח עציון שהוגש במצורף לתגובת המערער לבקשה לפי סעיף 194, הגיש המערער דו"חות מס הן ביפן והן בארה"ב, בשנים בהן התגורר בארצות אילו. המערער שילם מס הכנסה , פדראלי ומדינתי בארה"ב ומה הכנסה, לאומי ומקומי, ביפן. בשנת המס 2000, שילם המערער לטענתו סכום של 2,794,939$ מס , כמס הכנסה בארה"ב. אסמכתאות לכך הוצגו למשיב (ראה סעיפים 8-9 לתצהיר האמור). המשיב הכיר זיכוי מס ששולם בחו"ל 28,079 ₪ בשנת 1997, 828,129 ₪ בשנת 1998 ו2,423,467 ₪ בשנת 1999. בשנת 2000 לא הוכר כל סכום כזיכוי, הכול כעולה מההודעה המפרשת את נימוקי השומה. חיובי המס כפי שקבעם המשיב (קודם לניכוי המס שנוכה במקור אולם בקיזוז מס ששולם בחו"ל) הם כדלקמן: שנת 1997 - 288,055 ₪, שנת 1998 – 0 ₪, שנת 1999 – 1,843,532 ₪ ושנת 2000 - 5,749,294 ₪. כזכור המשיב מסתפק בבקשתו לפי סעיף 194 , בעיקול סכום של כ 2.2 מליון ₪ קרן.
המערער טוען כי המס ששילם בארה"ב די בו להבטיח את תשלום המס בישראל במידה ויקבע כי הוא חב במס בישראל וכי אינו זכאי לזיכוי בגין מס זר ששילם בשל אותה הכנסה. זאת משום שבמסגרת אמנת המס שבין ישראל וארה"ב במסגרת ההליך ההסכמה ההדדית המצוי בה, יכול שיועבר מס לישראל מאת רשות המס האמריקאית. ב"כ המשיב משיבה על כך , כי לא למערער להבטיח בשם שלטונות המס בארה"ב את אופן יישום הוראות האמנה או להתערב באורחות היחסים הבין מדינתיים. עמדת המשיב כי על המערער להבטיח את גביית תשלום המס, אם כך יפסק.
הואיל והמערער, חזקה שלא יהא חב בכפל מס, המסקנה העולה מכך היא כי ראשית אין להשית עליו חובת תשלום כפל מס במהלך ההליך השומתי לרבות הליכי הערעור בלא חשש ממשי לסיכול הגביה. חשש ממשי כזה אין שהרי במסגרת אמנת המס שבין ישראל לארה"ב לא רק שיסודה במניעת כפל מס אלא שבה כלים לשם בירור מצב מעין זה על מנת להסדירו. כך גם באשר לאמנת המס עם יפן. מכל מקום , אין לחשוף את הנישום