49. SKS טוענת כי אם לא תוכר נשייה מובטחת שלה ביחס לסכומים המשמעותיים שהעמידה לצורך פירעון החוב למלווים המובטחים, הנושים הרגילים יתעשרו שלא כדין על חשבונה, שכן ייפרעו מוקדם יותר ממה שהיו נפרעים אלמלא פרעה SKS חלק מן החוב. הטענה היא, כי אלמלא פרעה SKS חלק מן החוב, פסגות הייתה נפרעת בעצמה לפני הנושים האחרים כדי הסכום האמור, בהיותה נושה מובטחת. מכאן הטענה, כי גם אם לא עומד ל - SKS מעמד של נושה מובטח מכוח חוק המשכון, הדבר אינו גורע ממעמדה של SKS כנושה מובטחת, מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.
50. SKS מוסיפה וטוענת, כי כל קביעה אחרת גם תיצור תמריץ שלילי לבעלי מניות להכניס יד לכיסם ולהעביר כספים בניסיון להציל כספים מהליכי חדלות פירעון, במיוחד בשלב בו ידוע כי החברה בקשיים וזקוקה לגיוס כספים רבים. לטענת SKS, בעלי המניות של החברה, באמצעותה, סיכנו את כספם על מנת לנסות ולהציל את החברה מקריסה. הפעולה היטיבה עם החברה ועם כלל נושיה. העמדת הכספים מנעה מהחברה להיכנס באופן מיידי להליכי חדלות פירעון, יצרה לה סיכוי להינצל, ואף איפשרה למפרקים בסופו של יום למכור אותה במחיר גבוה יותר מזה שהיה משולם אילו הייתה קורסת. SKS טוענת, אפוא, כי מטעמים של מדיניות משפטית נכונה ראוי שבתי המשפט יעודדו בעלי מניות להשקיע כספים על מנת להציל חברה הנמצאת בקשיים. שלילת העדיפות שבדין מבעל מניות הפורע חובות לנושה מובטח עלולה להוביל לכך שבעתיד בעלי מניות לא יהיו מוכנים לסכן כספים בפירעון חובות של חברה המצויה בסחרור פיננסי, ובכך יקטנו הסיכויים של חברה כזו לשרוד את המשבר.
51. במישור הענייני, בטיעונים אלה יש טעם רב. אין בפניי מענה ענייני של ממש, בין מצד המפרקים, בין מצד כונס הנכסים הרשמי, המכרסם במידה של ממש בהגיונם המוצק של הדברים, המלמדים על התעשרות של בעלי המניות, ללא זכות שבדין, על חשבון SKS, אם לא יוכר מעמדה כנושה מובטחת ביחס לחוב הנדון.
52. לא נעלם מעיניי, כי סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, הדן בפירעון חוב הזולת, אינו קובע הסדר מפורש בדבר העברת בטוחות למי שעשה פירעון כאמור. עם זאת, יש מידה רבה של דמיון בין המצב האמור ובין הדוגמה הניתנת בספרם הנ"ל של פרידמן ושפירא בר אור (בעמוד 312) למקרה בו קיימת הצדקה עניינית להכיר בזכותו של צד ג' אשר פרע חוב לסוברוגציה של הביטחונות שניתנו לפירעון החוב. במקום אחר (בעמוד 334), מחווים המחברים את דעתם כי בהכרעה אם להכיר בזכות כזו, יש מעמד מרכזי לשאלה אם הפירעון נעשה בנסיבות של אילוץ. מקובלת עליי בהקשר זה טענתה של SKS, כי הפירעון שעשתה, בנסיבות של אפשרות סבירה, ואפשר שאף ודאות קרובה, לפירעון מיידי של הלוואה של עשרות מיליוני ₪, העשויה להביא לקריסה מיידית של החברה, עומד בדרישה זו. אף הדרישה העולה מן החיבור האמור, בדבר ביצוע התשלום על מנת להגן על אינטרס כבד משקל, מתקיימת בבירור בנסיבות המתוארות.