53. נתתי דעתי לשאלה, האם אין בקבלת טענותיה של SKS משום עקיפה או סתירה של ההסדר הקבוע בחוק המשכון, או של תכליתו. הגעתי למסקנה, כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה. עניינו של ההסדר שבחוק המשכון בשאלת הנסיבות בהן נפדה משכון, ובשל כך פוקע, באופן מלא או חלקי. טענותיה החלופיות של SKS אינן מכוונות להביא לפקיעה כאמור של המשכון, אלא לקבלת מעמד של נושה מובטחת, הכפוף לתשלום מלוא החוב לבעלת המשכון המקורית, היא פסגות. במצב זה, אין עוד תחולה להיגיון העומד ביסוד הדרישה שבסעיף 13(ד) לחוק המשכון, להסכמתו של בעל המשכון לפקיעתו החלקית במקרה של פירעון חלקי על ידי צד ג'. יוצא, כי אין סתירה בין טענותיה של SKS לבין הקבוע בחוק המשכון. בתוך כך, יש בקבלת טענותיה של SKS כדי להגשים את התכלית הכללית של מניעת התעשרות שלא כדין.
54. בטיעונים שהגיש כונס הנכסים הרשמי, עמד הכונס על קושי הנובע, לשיטתו, מכך ש – SKS ביצעה פירעון חלקי בלבד של החוב. הכונס מפנה לסעיף 17.3 להסכם ההלוואה, הקובע כי במקרה שפסגות תתפשר עם החברה, או תיתן לה הקלה או ארכה, כל הבטוחות וההתחייבויות שניתנו לטובת פסגות יישארו בתוקף מלא. הכונס מוסיף, כי במסגרת התוספת השנייה להסכם ההלוואה אין קביעה פוזיטיבית כי עם ביצוע הפירעונות לפסגות, מחויבת פסגות לשנות את אופן רישומם של השעבודים שניתנו להבטחת סכומי ההלוואה. בתוספת האמורה גם אין קביעה כי המערערת תיכנס לנעלי פסגות כנושה מובטחת ביחס לאותו חלק של הלוואה אשר נפרע על ידה. הכונס עמד על כך, שהואיל ומדובר בפירעון חלקי בלבד, לא חל הכלל החל במצב של פירעון מלא, בו המשכון אינו פוקע אלא עובר אל הפודה כדי להבטיח את זכותו של הפודה להיפרע מן החייב. בנסיבות אלה, לשיטת הכונס הרשמי, עולה שאלה אם הגורם הפודה באופן חלקי משכון רשום, הוא במעמד של נושה בעל שעבוד ראשון או נושה בעל שעבוד שני.
55. אין צורך להידרש בפירוט לטענה זו, שכן SKS אינה טוענת, מעיקרו של דבר, למעמד של נושה בעל שעבוד ראשון. כל טענתה היא, כי הבטוחות הבטיחו בראש ובראשונה את החוב לפסגות, ורק לאחר מכן, את החוב ל – SKS. SKS מפנה, בהקשר זה, להוראת סעיף 6(א) לחוק המשכון, המתירה לחייב לבצע משכון נוסף על נכס בלא הסכמה של הנושה המקורי, תוך קביעה כי הנושה הנוסף לא יוכל להיפרע מן המשכון הנוסף אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח במשכון הקודם. היא מפנה באנלוגיה גם לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 8754/13 לוי נ' עזבון זנזורי (28.1.2014) (בפסקה 16), שם נקבע כי בטלותו של משכון נוסף שנעשה בניגוד לתנאיו של משכון ראשון בזמן פועלת במערכת היחסים שבין בעלי שני המשכונות, אך לא כלפי החייב. SKS מטעימה כי אינה טוענת שהפירעון החלקי שינה את מהות הבטוחות שניתנו לטובת פסגות, או כי נוצר שיעבוד חדש ושונה מהשעבוד שהיה קיים לטובת פסגות מלכתחילה.