בא-כוח השוכרת]: ההנחיות, אתה הזכרת את ההנחיות שקיבלתם לקראת המסירה. מה היו ההנחיות אם תוכל לפרט יותר מה היו ההנחיות שקיבלתם? מה להשאיר, מה לקחת? מה לפרק?
ש. ההנחיה הייתה להשאיר את המחוברים במקום. זה מה שעשינו.
[שם, בעמ'31, שורות 5-2.]
ובהמשך בחקירה הנגדית:
ש. ...אתם הכנתם פרוגרמה להחזיר את המצב של הבניין, לקדמותו, נכון? הייתה פרוגרמה.
העד: אנחנו קיבלנו הנחיות מהמנהלים שלנו, איך להחזיר את הבניין.
ש. מתי קיבלתם את ההנחיה הזאת?
ת. קיבלנו את ההנחיה הזאת, בסמוך לפינוי.
ש. יום? יומיים? שלושה?
ת. אני לא זוכר.
ש. יום?
ת. אני לא זוכר. לא. לא יום.
ש. אתה לא זוכר. אתה פינית את הבניין.
ת. אני לא זוכר כמה זמן מראש קיבלנו את זה. אם זה היה שבוע או שזה היה יותר.
...
ש. אתה יודע מתי היה צריך להחזיר את הבניין? לפי ההסכם?
ת. הבניין היה בשכירות ל-10 שנים ועוד 5 שנים נוספות, כל שנה אמורה להיות ה-, בנפרד. והייתה חריגה בהחזר של המבנה. כן. הייתה חריגה בהחזר של המבנה, לפי מה שאני יודע, אני אמנם לא התעסקתי בזה אבל
ש. אם לא התעסקת בזה, אז אתה לא יודע. הייתה חריגה של 8 חודשים. אתה יודע? זה לא חריגה של שתי דקות. גם לא של יומיים ולא של חודש. לקראת הפינוי בספטמבר, זה היה מועד הפינוי לפי ההסכם. קיבלת איזה שהיא הנחיה? הוראות להחזיר את המצב לקדמותו? או שאמרו לך אנחנו לא מפנים את הבניין?
ת. לא. 8 חודשים לפני זה לא קיבלנו הנחיות. לא קיבלנו הנחיה כי עדיין לא היינו ערוכים לבניין החדש.
[שם, בעמ' 39-38, שורה 11 ואילך.]
כך גם מר אלבו, שאמנם לא היה מעורב באירועים בזמן אמת, אך היה מעורב בתביעה שבפניי, לא ידע למעשה להשיב מהי פרשנותה של השוכרת ביחס להוראות סעיף 7(ג) להסכם השכירות וכאשר נשאל על כך בחקירה הראשית הסתפק בהקראת הסעיף:
[בא-כוח השוכרת]: כמו שאמרת, אתה לא היית, כאשר קרו האירועים נשוא התביעה הזאת, לא היית במפעל הפיס.
מתוך הדברים שאתה נחשפת, מה אתה יודע לומר על עמדת מפעל הפיס לגבי המצב שבו היה על מפעל הפיס להחזיר את המושכר.
העד: עמדת מפעל הפיס היא מאוד פשוטה: ליישם את ההסכם. ההסכם בסעיף 7.ג. מדבר בעד עצמו. "למרות האמור לעיל, בלי לגרוע ממנו או מי מהצדדים, להשיב את מצב המושכר כפי מצבו בתום תקופת השכירות ה-, מגדיר את המצב כולו לקדמותו, כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה בעניין זה לרבות התמורה שתשולם בגין השינויים במתקנים וכיו"ב, שתשאיר השוכרת במושכר".
זו הייתה העמדה. זו העמדה גם היום.
כב' השופטת: טוב. בסדר. מעבר ל-להקריא לנו את הוראות החוזה, אתה הרי לא יכול לתרום לנו משהו בנושא.
העד: נכון.
[שם, בעמ' 112-111, שורה 18 ואילך.]