54. שלישית, אף מעבר לחומרי התביעה שבפניי, הרי שגם במציאות שהתרחשה בפועל השוכרת לא הראתה כי התייחסה בדרך כלשהי להבחנה בין השינויים במבנה המקורי לבין "התוספות והמתקנים" ולא הצביעה על פעולה כלשהי מצידה אשר התייחסה להבחנה זו. כך, למשל, השוכרת לא הראתה כי השיבה את השינויים במבנה המקורי לקדמותם, כפי שהיא עצמה טוענת שהיה עליה לעשות.
אכן, בעניין זה התרשמותי הברורה היא כי השוכרת עשתה שימוש במערכות שהותקנו על ידה במושכר ממש עד ערב פינויו, ואז קמה ועזבה אותו, נטלה את אנשיה ומטלטליה (כגון ריהוט, אם כי בחקירותיהם של מר סורסקי ומר דרך התברר כי גם ריהוט ומיטלטלין אחרים הותירה אחריה השוכרת) ועתה מנסה בדיעבד לכפות פרשנות מסוימת של הסכם השכירות שהיא עצמה כלל לא התנהגה על פיה. זאת, תוך הגשת תביעה כספית נגד המשכירה עוד לפני עזיבת המושכר, ולמרות הידיעה הברורה, שנבעה גם מעמדתו של בית-משפט השלום באותה עת, כי פרשנות הסכם השכירות שנויה במחלוקת, ומבלי לנהל משא-ומתן ענייני, כנה ובתום-לב לגבי תנאי פינוי המושכר והשבת מצבו לקדמותו, ולו השבתו למצבו לשיטתה של השוכרת עצמה.
בהקשר זה יצוין עוד כי הודעתה הסופית של השוכרת למשכירה כי לא תחדש את הסכם השכירות נמסרה לכאורה בישיבה שהתקיימה בין הצדדים עוד ביום 28.7.2013 (ראו סיכום הישיבה על-ידי השוכרת – מוצג 37 לתיק המוצגים המוסכם). אלא שדוח הביקורת קבע (עמ' 4) כי רק בחודש ספטמבר 2013 החלה השוכרת לתכנן את המעבר לבניין החלופי ורק בחודש נובמבר 2013 הקימה השוכרת ועדת היגוי לתיאום העבודות שהיו כרוכות במעבר.
ראו בעניין זה גם את עדותו של מר סורסקי, תחילה בחקירה הראשית:
שעזבנו את הבניין, כולל כל מזגן עובד, וכל שירותים עובדים. הכל הכל עבד. הכל טופל, הכל עמד כי חיו שם אנשים עד היום האחרון.
[עמ' 25 לפרוטוקול מיום 7.7.2019, שורות 8-6.]
ש. ...אתה יכול לתאר את הפעולות שמפעל הפיס ביצע לקראת פינוי המושכר?
ת. קיבלנו הנחיה להשאיר רק את המחוברים בתוך המבנה. הבאנו חברה שתפנה את כל הדברים, את כל המטלטלים, את כל הדברים שלא היו מחוברים לקירות. הבאנו חברה שתטפל במקום. ביום האחרון טופלו מזגנים. ביום האחרון, בשעה לפני שיצאנו, טופלו מזגנים שטפטפו ונזלו. טופלו. נצבעו הקירות, נסגרו כל החלונות במבנה. כל החלונות במבנה היו סגורים...
...
[בא-כוח השוכרת]: מה היה המצב של המעליות? הפירים? במועד שבו
העד: כל המבנה היה נקי, ומסודר, לאכלוס ברגע שעזבנו את הבניין, אפשר היה להיכנס לבניין ולהתחיל לעבוד בו. היה שם חשמל, היה מעליות שתוחזקו עם אישורים ועם כל הפרוצדורה שנדרשת. חדרי שירותים שעבדו. המיזוג עבד. הכל היה תקין ועובד.
[שם, בעמ' 29-28, שורה 17 ואילך.]