ש. בואו נניח שהחזרת המצב לקדמותו, יש לנו חוות דעת היום כבר של מטעם בית משפט. אנחנו מדברים על משהו שיכול להיות, במקרה הגרוע, שווה ערך לדמי שכירות של כשנה, 10 חודשים, אולי שנה. אתה מחזיק 5 שנים, אנחנו כבר 5 שנים אחרי המועד שבו לטענתך לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שאתה טוען. ואתה אומר, נמשיך כך. לעולמים. נכון?
ת. לא. אני מוחה גם על הדברים שלך. אני מוחה, כי התביעה המשפטית שלך היא חלק מתרגיל בצורה מתוחכמת ומכוונת עשיתם לי את זה, שאני מחד לא אפרק כי אתם יודעים שאין לי את הסכומים האלו. מצד שני, לא אוכל להשתמש כי זה שלכם. הרי זה מה שעשיתם לי וזה מה שאורפז הבטיח לי. אתה היית חלק מהשיח כי אתה היית עורך הדין שייצג את הפיס. אין לי טענה אליך. אבל זה היה הרעיון. הרעיון הוא לתבוע אותי מחד 10 מיליון ומצד שני להשאיר את זה ככה. זה בדיוק היה. ואתם ישבתם בחיבוק ידיים ולא עשיתם. בית המשפט רמז לכם ואמר לכם ולא עשיתם ולא עשיתם ועיכבתם חצי שנה 5000 שקל למומחה ומשכתם ומשכתם והיום אתה שואל אותי? אני חושב שזה פשוט חוסר תום לב. זה ניסיון להכשיל. זה ניסיון לא בסדר כל העניין הזה.
[עמ' 146-145 לפרוטוקול מיום 16.7.2019, שורה 4 ואילך.]
96. אשר-על-כן, אני סבורה כי יש לדחות טענה זו של השוכרת בדבר הקטנת הנזק (במובן של הצבת גבול לתקופת הפיצוי המוסכם מסיבות הקשורות בהתנהגותה של המשכירה). על כל פנים, כאמור, אני סבורה כי במקרה חריג זה ממילא תוצאת הפיצוי המוסכם העתי אינה מקיימת כל יחס סביר לנזק שניתן היה לצפותו במועד כריתת הסכם השכירות כתוצאה מסתברת של הפרה קונקרטית זו של ההסכם, כך שיש להפחית את הפיצוי המוסכם ולעשות זאת בדרך של קיצור התקופה במסגרתה נגבה הפיצוי המוסכם העתי.
קיצור התקופה במסגרתה נגבה הפיצוי המוסכם העתי
97. אשר לקיצור התקופה, הרי ששקלתי אם להורות לצדדים להביא ראיות נוספות לעניין הפחתת הפיצוי המוסכם. ברם, אני סבורה כי לאור הרחבת החזית של השוכרת והעובדה כי טענה זו כלל לא נטענה על ידה מלכתחילה, יהיה בכך משום "מקצה שיפורים" חריג ובלתי-מתקבל על הדעת, לא כל שכן שהליך זה נמשך כבר תקופה ארוכה מאד, בין היתר בשל התנהגות השוכרת.
בנסיבות חריגות אלה, אני סבורה כי אין מנוס מאשר לפסוק בעניין זה על-פי ניסיון החיים. אשר-על-כן, לאחר שקלול כל הנתונים הנמצאים בפניי ואיזון בין השיקולים השונים שהובאו לעיל, אני סבורה כי במקרה זה יש להגביל את משך הפיצוי המוסכם מיום 1.6.2014 ועד ליום 20.9.2018, הוא המועד בו הסכימה למעשה השוכרת להשיב את מצב המושכר לקדמותו. משך זה משקף בעיניי גם זמן סביר (כארבע שנים) שהצדדים יכלו לצפותו במועד כריתת הסכם השכירות לקיום הליך משפטי אזרחי מורכב יחסית בבית-משפט מחוזי, במקרה בו יתגלע סכסוך משמעותי בנוגע לפינוי המושכר, השבת מצבו לקדמותו ופרשנות הסכם השכירות.