לחלופין טוענים המערערים כי היה מקום לאמץ מתווה של ביצוע על פי תמ"א 38/2- הריסה ובנייה. לטענת המערערים שגתה המפקחת לעניין זה עת קבעה כי הם לא הוכיחו את היתכנות המתווה אלא הסתפקו בתיאור היתרונות בחלופה זו ותו לא. לטענת המערערים המפקחת התעלמה, בקביעתה זו, מפירוט בסעיף 152 לתצהירם במסגרתו מוצגות היתכנות לביצוע תמ"א 38/2, כמו גם העדיפות בחלופה זו. עוד נטען כי זו החלופה העדיפה גם בהינתן שמאז הוכן הסכם התמ"א בשנת 2013 ועד לשנת 2017, עלה שווי הדירות באופן דרמטי ומאז שנת 2013 ועד היום אף הוכפל שוויין. בנסיבות אלו, נטען כי חל שינוי בנסיבות הכלכליות הקשורות בהסכם וכי הפרויקט כדאי גם במתווה של הריסה ובנייה מחדש. המערערים מוסיפים וטוענים כי היזם לא הציג כל חוות דעת כמו "דו"ח 0" המובילים למסקנה כי למתווה הריסה ובניה מחדש אין היתכנות כלכלית וכן לא נבדקו שווי זכויות הבנייה הנמכרות ליזם אל מול התמורה אותה הציע לבעלי הדירות. זאת ועוד, נטען כי באת כוח הדיירים- עו"ד אורית נמדר, עובדת באותו משרד המייצג גם את היזם ומשכך נטען כי אין ממש בקביעת המפקחת ולפיה עו"ד נמדר ניהלה מול היזם משא ומתן נוקשה.
המערערים מפנים גם לכך שהיו נכונים להגיע להסדר פרטני של החלפת דירתם בדירה אחרת המרוחקת מהמתחם התחבורתי ואולם, משא ומתן זה לא צלח.
16. נוסף לטענות אשר הוגדרו על ידי כטענותיהם העיקריות של המערערים, מוסיפים המערערים וטוענים גם כי במועד הגשת התביעה לא התקיימו תנאי סף להגשתה ומשכך, טעתה המפקחת עת אישרה את ההתקשרות ולא דחתה את התביעה. כך, לטענת המערערים טעתה המפקחת עת דחתה טענתם ולפיה ההסכם פג. זאת, הואיל ולדידם של המערערים קביעה זו עומדת בסתירה לתנאי מתלה להסכם, התוחם את הזמן לקבלת היתר בניה וקובע כי בחלוף המועד (שלטענתם כבר חלף) – ההסכם בטל. יתרה מכך, לטענת המערערים אף לא הוצגה כל ראיה ולפיה תוקף ההסכם חודש וכי הוא תקף, שריר וקיים.
עוד טוענים המערערים כי טעתה המפקחת עת קבעה שהחלטת הוועדה המקומית מהווה היתר בתנאים, שכן לטענתם התנאים הנקובים בהחלטת הוועדה אינם תנאים אשר מבקש ההיתר אחראי למלאם, אלא שמדובר בתנאים חיצוניים שאינם תלויים בו. משכך, נטען כי אין מדובר בהחלטה בדבר מתן היתר בתנאים, אלא לכל היותר בהיתר מותלה. המערערים טוענים כי האמור חל ביתר שאת בהינתן שבשלב בו ניתנה ההחלטה עוד לא היו ברורות הוראות תכנית הרבעים, אשר בכניסתה לתוקף הותנה ההיתר ומשכך נטען כי למעשה קיבלו המשיבים "המחאה פתוחה" המאפשרת להם התחלת עבודה ממועד כניסת התוכנית לתוקף וזאת, מבלי שההתאמות לתוכנית אושרו.