36. הסדרת מקומות חנייה בפרויקט חיזוק בהתאם לתמ"א 38;
הואיל ובמרכז הדיון לפנינו הסדרת מקומות חנייה במסגרת הסכם בין היזם לבין בעלי הדירות, הנני מוצאת לציין, כבר בשלב זה, כי בפסק הדין בעניין דורפברגר, התייחס בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט שוהם, לקשר בין הסדרת חנייה לבין הוצאתו לפועל של פרויקט מכוח תמ"א 38. לעניין זה הובהר ראשית, כי הוראותיה של תמ"א 38 אינן קובעות את תקן החנייה הנדרש בעקבות בניה המבוצעת במסגרת התוכנית. אלא שסעיף 17 לתמ"א קובע כי:
"חניה - תנאי להיתר לתוספות בניה על פי האמור בסעיפים 11 - 14 יהיה הצגת פתרון חניה לשביעות רצונו של מהנדס הועדה המקומית. פתרון החניה ייקח בחשבון את תוספת מקומות החניה הנדרשים על פי דין עקב תוספת הבניה והשלמת מקומות החניה אם נגרעו כתוצאה מתוספת הבניה. אם לא ניתן להסדיר את מספר מקומות החניה הנדרשים על פי דין במגרש, תהא הועדה המקומית רשאית להתיר הסדרת מקומות חניה מחוץ לשטח המגרש, אם נוכחה כי התקנת מקומות חניה בתוך המגרש אינה אפשרית מסיבות תכנוניות, אדריכליות ואחרות. הועדה המקומית תהא רשאית להתנות מתן ההיתר בהשתתפות הנהנים מההיתר בהסדרתם של מקומות חניה במקומות שיותקנו לשם כך בשכונה במרחק סביר, כמפורט בתוספת לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג - 1983." [ההדגשות שלי ל.ב.]
קרי, במסגרת פרויקט המתבצע בהתאם לתמ"א 38, לא נדרש בהכרח להוסיף מקומות חנייה לדירות הקיימות, ככל שלא היתה להן חנייה קודם לכן, אלא שיש רק להשלים את תקן החנייה, בהתאם לתוספת הבניה מכוח התמ"א וכן להוסיף את החנייה שנגרעה, במידה שנגרעה, כתוצאה מתוספת הבניה. בית המשפט העליון קבע כי את סעיף 17 להוראות התוכנית יש לקרוא ביחד עם הוראות סעיף 158א3 לחוק התכנון והבניה הקובע:
"(א) לא יתנה מוסד תכנון היתר לביצוע עבודה ברכוש המשותף, לפי תכנית החיזוק, בהתקנת מקומות חניה נוספים במספר הנדרש לפי דין בתחום הנכס נושא ההיתר, כולם או חלקם, אם מצא כי לא ניתן להתקינם בתחום הנכס.
(ב)(1)מוסד תכנון רשאי לחייב מבקש היתר כאמור בסעיף קטן (א) להשתתף בהתקנתם של מקומות החניה הנוספים בחניון ציבורי באזור הנכס נושא ההיתר, בסכום שיקבע שמאי מטעם מוסד התכנון;"
אשר לקשר בין שני סעיפים אלו, קבע בית המשפט העליון כי "בחקיקתו של סעיף 158א3 לחוק התכנון והבניה, הביע המחוקק את דעתו, כי ככלל, מקומות חנייה נוספים, שלא ניתן להתקינם בתחום הנכס, לא יהוו חסם למתן היתר לביצוע עבודה ברכוש משותף, לפי תמ"א 38. ועוד נאמר בסעיף, כי הועדה המקומית רשאית לחייב את מבקש ההיתר לשלם דמי השתתפות, לצורך העמדת מקומות חנייה בחניון ציבורי באזור הנכס." וכי : "באיזון בין הצורך בקידום יישומה של תמ"א 38, לבין האינטרס הציבורי כי יימצאו פתרונות חנייה בתחום המגרש הנדון, גובר הצורך ביישום תמ"א 38" (שם. בסעיף 51 לפסק הדין)[ההדגשות שלי ל.ב.].