(ע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ, פסקה 46 וההפניות שם (18.4.2017) וכן ר' בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, פסקה 13 (19.7.2018) (להלן: עניין ערוץ הכנסת)
--- סוף עמוד 20 ---
72. אשר לכללי הפרשנות, יש להעדיף פרשנות מקיימת להצעות המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן, וזאת במטרה לקיים את המכרז ולהימנע ככל הניתן מהותרת הצעה יחידה. עם זאת, על ועדת המכרזים ועל בית המשפט להישען בראש ובראשונה על לשון המכרז, וככל שתכליתו מתיישבת עם קיום ההצעה להביא גם אותה בחשבון:
"ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז מחייבת, כי מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן... גישה זו יש בה כדי להכשיר השתתפות חוג רחב יותר של מציעים, להגביר את התחרותיות ולהביא ברכה גם במישור הכלכלי ... ודוק: אמת-המידה לבחינת עמידת המציעים בתנאי המכרז היא אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. לא די בכך שמשתתף במכרז שגה – באופן סובייקטיבי – בהבנת תנאי מתנאי המכרז על-מנת שתועדף אותה פרשנות המקיימת את הצעתו, אלא נדרש שמבחינה אובייקטיבית ניתן יהיה לפרש את התנאי הרלוונטי בכמה דרכים שונות, שאין אחת מהן עדיפה מרעותה, ושכולן עולות בקנה אחד עם לשון המכרז, עם תכליתו ועם מכלול תנאיו."
(עע"מ 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 9-10 (2001) (להלן: עניין אלישרא) וכן ר' גם עע"ם 5949/07 אמישרגז – גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ, פסקה 9 (28.4.2008), עע"ם 5399/14 מור חברה לשיווק מוצרי בנייה (1992) בע"מ נ' א.פ. פורמייקה סנטר (1998) בע"מ, פסקה 22 (24.1.2016), עניין ערוץ הכנסת, פסקה 34) (עע"ם 6117/15 ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 45 (23.6.2016))
התרמית שבוצעה במתקן שורק א' והשלכותיה על המכרז הנדון
73. הנושא המרכזי שמועלה בעתירתה של ארבע איי נוגע לתרמית שנתגלתה במתקן שורק א', כפי שהיא נלמדת מדו"ח ועדת אדירי. העתירה מופנית כלפי החלטות ועדת המכרזים לאפשר את השתתפותן של ש.מ.ש. ומרליון במכרז למרות ש-IDE והאצ'יסון היו בעלות המניות בחברות ההפעלה וההחזקה של מתקן שורק א' במועדים הרלוונטיים.