על בסיס כל אלה קובעת ועדת המכרזים, כי בכל הנוגע להליך המכרז נקודת המוצא היא שבעלי המניות והדירקטוריון לא ידעו על התנהלות המתקן בפרשת הכלורידים."
86. בהמשך להחלטה זו ועדת המכרזים פנתה לדון בטענת ארבע איי להצגתם של נתונים כוזבים בטפסי המיון המוקדם, ולכך שבהצגת נתונים כוזבים אלה יש כדי להביא לפסילת ההצעות. הכוונה היא להכללת הנתונים על אודות ריכוז הכלוריד (המטעה) במים המותפלים בטפסי G ו-I שצורפו להצעותיהן של ש.מ.ש. ומרליון.
--- סוף עמוד 23 ---
87. לפני הוועדה הונחו חוות דעת משפטית וחוות דעת טכנית, ובדיון ניתן פירוט בעל פה על ידי היועצת המשפטית ועל ידי מר קובי הרוסי, נציג חברת אדן. מר הרוסי סקר את משמעות המידע שנמסר באשר לאיכות המים. לדבריו, לא הייתה דרישה בתנאי הסף לקיומה של רמה כלשהי של כלורידים בפרויקט המוצג לצורך בחינת המומחיות והניסיון, והנתון לא התבקש מאחר והרמה של הכלורידים שונה במדינות השונות. הצגת דרישה כזו הייתה חוסמת השתתפות של גופים זרים במכרז ו-"הנתון של הכלורידים שהם התבקשו למלא בטפסים – לא נועד לשקף את הרמה בפועל אלא את נתוני התכנון של המתקן (או היכולות הבסיסיות של המתקן)". לפיכך, עמדתו הייתה כי בהיבט הזה מתקן התפלה שורק א' יודע לספק מים באיכות כלורידים של 20 מג"ל.
88. היועצת המשפטית, עו"ד מיכל שוורץ, ציינה בדיון כי לפי הקביעה הקודמת של ועדת המכרזים בעלי המניות לא ידעו על החריגה בכלורידים, כך שגם אם הנתון שבטופס היה מתייחס לביצועים בפועל, הרי שהם לא ידעו שהנתון אינו נכון.
89. באשר לטענה הנוספת, שלפיה היה על המציעות, ש.מ.ש. ומרליון, לתקן את הצעתן כאשר נודע להן כי נמסרו מטעמן נתונים שגויים באשר לאיכות המים המותפלים במתקן שורק א', סברה היועצת המשפטית כי הדרישה לתיקון ההצעה מתייחסת לשינויים במבנה הקבוצה. מרמלשטיין הזכיר את טענת המציעות כי הן לא ידעו על כך גם בשלבים המאוחרים יותר וציין את התרשמותו שטענתם נכונה. מכל מקום מרמלשטיין סבר כי ועדת המכרזים ממילא ידעה את כל הנתונים כך שבכל מקרה אין כאן אלמנט של הטעיה או הסתרה או ניסיון לכך.
90. בתום הדיון בנושא זה החלטת ועדת המכרזים הייתה:
"מאחר שהנתון אותו נדרשו המציעים למלא בטופס הוא הנתון התכנוני אין שום כשל בנתון הכלורידים שמולא בטפסים של המציעים בקשר למתקן שורק א'. גם אם היה מתברר כי מדובר בנתון שגוי, הרי שלא היה בכך כדי להביא לפסילת ההצעות. בנסיבות העניין – כשמדובר בנתון שאינו נדרש לצורך העמידה בתנאי הסף וכן אינו מהותי לצורך המכרז, כשלא מדובר בהטעיה מכוונת וכאשר המידע המלא ממילא עמד בפני ועדת המכרזים – החלטה שכזו היתה החלטה בלתי-סבירה, לא רק בשל הפגיעה הקשה והלא-מידתית באינטרסים של המציעות, אלא גם באינטרסים של ועדת המכרזים והציבור."