(ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פסקה 23 (23.1.2013)
174. ובמקום אחר:
--- סוף עמוד 42 ---
"חקירות פליליות בעקבות התקשרויות חוזיות קודמות יכולות להוות מניע כדין להעדר הנכונות לחזור ולהתקשר עם פלוני בחוזה, אם יש בחקירות ובהתדיינויות כדי להצביע על חוסר מהימנותו וחוסר אמינותו של פלוני. משמע, גם כאן מושל האינטרס הציבורי בכיפה, ואם ההימנעות מן ההתקשרות החוזרת נובעת מתוך שיקולים של טובת הציבור, להבדיל ממחלוקות אישיות, הפליה פסולה או הכרעות שרירותיות כיוצא באלה, הרי אין סיבה לפסול את שיקוליה של הרשות הציבורית. בשל הטעם המונח ביסוד האמור לעיל גם אם לא הייתי מתווה חיץ בין השלב בו מתנהלת חקירה פלילית לבין השלב בו ניתן כבר פסק- הדין. אם עולה חשד סביר בדבר ביצוע עבירות אין לכפות על הרשות הציבורית התקשרות נוספת עם החשוד בשל כך בלבד שההליכים המשפטיים לשלביהם טרם נסתיימו..."
(בג"ץ 295/80 משה קידר עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 7 (13.8.1980)).
175. לצד שיקול זה החשש מסִנווּר עיני חברי ועדת המכרזים מהצעה זולה מקונן באופן תדיר בעת הפעלת ביקורת שיפוטית בענייני מכרזים ומחייב זהירות בבחינת ההחלטות (ר' הדברים שנכתבו בעת"מ (י-ם) 49278-07-16 דפוס בארי – טכנולוגיות מתקדמות בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, פסקאות 171-172 (9.10.2016), וכן ר' בג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבניין ולפיתוח נ' עיריית נהריה, פ"ד לו(2) 472, 476 (1982)).
176. שקלתי את החלטות ועדת המכרזים, מנקודת המבט הזו, ואין ספק כי ארבע איי מצביעה על קושי שאין להתעלם ממנו. מצאתי כי שלא כטענתה של ארבע איי, ועדת המכרזים הייתה ערה לקושי האמור בהחלטות לאשר את ההצעות, ובחנה שוב, לאחר החזרת הדיון בעקבות העתירה הראשונה את מכלול השאלות הצריכות לעניין.
177. אף שמדובר, כפי שציינה ארבע איי בשאלות משפטיות, נורמטיביות ומוסריות, שבהן אין לוועדת המכרזים בהכרח יתרון על בית המשפט, איני סבור כי בית המשפט צריך להמיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו. מצאתי כי בסופו של יום ההחלטה שהתקבלה, גם אם ניתן היה להגיע להחלטה אחרת, ואיני מביע עמדה בשאלה זו, מצויה בתוך מתחם הסבירות, ובשים לב למרחב ההתערבות המוגבל של בית המשפט בהחלטות ועדת המכרזים, אין מקום להתערב בקביעותיה של ועדת המכרזים, אף אם יש להן משמעות נורמטיבית וערכית.