--- סוף עמוד 390 ---
פעלו במהלך העבודה ותוך ביצוע השליחות. שאלה זו לא התעוררה לפנינו, שכן לא נטען כי חברת מודיעים אחראית שילוחית בפלילים, ונוכל להשאירה בצריך עיון.
.18האם תאגיד (כגון חברה) עשוי להימצא אחראי בפלילים אישית בגין אי-קיום הוראה הניתנת בתמרור? לעניין זה, לא די בכך שעובד התאגיד או שלוחו נמצאו אחראים בפלילים, שכן אחריות התאגיד לאחריותם של אלה היא שילוחית, ושאלה זו הושארה בצריך עיון לפנינו. שאלתי הינה, אם התאגיד עשוי להימצא אחראי בפלילים אישית (ולא שילוחית)? האם ניתן לומר, כי תאגיד אחראי אישית בפלילים מקום שאורגן של התאגיד (כגון המנהל הכללי, האחראי על מחלקת הרכב) משתמש בדרך לנסיעה במסגרת ביצוע תפקידו בתאגיד ואינו מקיים הוראות הניתנות בתמרור? האם לתורת האורגנים תחולה לעניין ביצוען של עבירות תנועה? לדעתי, התשובה היא בחיוב. אין כל ייחוד בעבירות תנועה, ואין כל סיבה להוציאן מתחולתה של תורת האורגנים. אמת, מלאכותי הוא לעסוק בנהיגה על-ידי תאגיד. אך תורת האורגנים אינה מבוססת על תפיסה מלאכותית זו. תורת האורגנים אינה מושיבה את התאגיד על מושב הנהג, ואין היא מפקידה בידי התאגיד את הגה המכונית. תורת האורגנים גורסת, כי נהיגתו של בשר ודם - הוא האורגן של התאגיד - מגבשת את יסודות הנהיגה הדרושים לשם הטלת אחריות פלילית על התאגיד. אכן, השאלה האמיתית אותה יש לשאול אינה יכולת הפיסית של התאגיד לנהוג. השאלה האמיתית הינה, אם הכרה באחריות פלילית אישית של התאגיד בגין ביצוע עבירות תעבורה באמצעות אורגנים עולה בקנה אחד ומתבקשת מהמדיניות החקיקתית העומדת ביסוד דיני התעבורה? לדעתי, התשובה על שאלה זו היא בחיוב. רבות מפעולות הנהיגה מבוצעות בשירות תאגידים, ואין כל סיבה הקשורה למהותה של תורת האורגנים שלא להטיל אחריות אישית על תאגידים בגין נהיגה המבוצעת על-ידי אורגן משלהם. אכן, נקודת המוצא העקרונית צריכה להיות, כי כל נורמה הקובעת תוצאות משפטיות באשר לאדם, חלה גם על תאגיד. יש להניח אפוא, כי תכלית החוק היא להחילו גם על תאגיד. רק כאשר מתבקשת "כוונה אחרת" - כלומר, כאשר תכליתו של החוק הרלוואנטי אינה עולה בקנה אחד עם החלת הנורמה על תאגיד - יש מקום לסטייה מהגישה הכללית, תוך צמצום תוצאות הנורמה לבן-אדם, בשר ודם, בלבד.
.19אכן, שאלת המפתח אינה, אם עקרונית עשוי תאגיד לחוב בפלילים אישות בגין נהיגה אסורה של אורגן. שאלת המפתח הינה, מיהו זה שנראה בו אורגן של התאגיד לצורכי הנהיגה וכיצד נבחין בין אורגן (שהאחריות לנהיגתו היא אישית) לבין עובד או שלוח (שהאחריות לנהיגתו - אם זו מוכרת - היא שילוחית)? שאלה זו קשה היא, והיא טרם נדונה בהרחבה בפסיקה. עם זאת, בערעור שלפנינו פטורים אנו מלדון בה, הטעם לכך הינו, כי חברת מודיעים לא התייצבה למשפט הפלילי אליו הוזמנה. בכך היא נחשבת כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום שהוגש נגדה (ראה סעיף 240לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). בכתב האישום שבו הייתה הנאשמת חברת מודיעים בע"מ - החברה ולא עובדיה או שלוחיה - נאמר, בין השאר: