הפירוש שניתן להוראה פלונית צריך להשתלב בפירוש שניתן לשאר הוראות החקיקה. על תכלית החקיקה לומד הפרשן, בראש ובראשונה, מלשון החקיקה. אין לך מקור נאמן יותר לתכלית החוק מלשונו וממהותה של המאטריה המוסדרת ומצורת ההסדרה. לשון החוק אינה מקור המידע היחיד על תכלית החוק. בצד הלשון - שהיא מקור פנימיעומדים מקורות חיצוניים. ביניהם ניתן להזכיר דברי חקיקה אחרים, את ההיסטוריה החקיקתית ואת ערכי היסוד והמבנה השיטתי והחוקתי של השיטה, היוצרים חזקות באשר לתכלית החוק. אכן, אנו מניחים, שכל חוק נועד להגשים את עקרונות היסוד של השיטה ולא לסתור אותם. היטיב להביע זאת השופט חשין. באומרו:
"...חוק שכוונת מחוקקו לא הובעה בו בצורה ברורה די צרכה, יש לפרשו פירוש אשר יורה על כוונה העולה בקנה אחד עם נוחות, הגיון, צדק ועקרונות חוק מקובלים..." (בג"צ 282/51 [33], בעמ' 245).
.33על רקע תפיסה פרשנית זו, נחזור להוראותיו של סעיף 69ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. השאלה הראשונה שש להשיב עליה היא, מהן המשמעויות הלשוניות העולות מהוראת סעיף 69ב(ב). אין ספק, כי הפירוש בו דוגל בא-כוח המערערת - לפיו רק נושאי המשרה הנזכרים בסעיף-קטן(ב) הם "בעלי הרכב" והתאגיד עצמו אינו "בעל הרכב" (להלן - אפשרות "הרק") - מעוגן יפה בלשונו של סעיף 69ב(ב) לפקודה.
סעיף-קטן(ב) קובע מיהו "בעל הרכב" לגבי רכב הרשום על שם חבר-בני-אדם. מלשון הסעיף עולה האפשרות, חי הגדרה זו היא ממצה, וכי רק
--- סוף עמוד 399 ---
נושאי המשרה המוזכרים בסעיף-קטן (ב) הם "בעלי הרכב". השאלה הניצבת לפנינו הינה, אם משמעות לשונית זו היא היחידה האפשרית. האם ניתן - במישור הלשוני בלבד - לעגן בלשונו של סעיף 69ב(ב) את האפשרות, כי גם התאגיד הוא "בעל הרכב" (להלן - אפשרות "הגם"). לדעתי, התשובה היא בחיוב. נקודת המוצא להשקפתי זו נעוצה בעובדה, שסעיף-קטן (ב) אינו כולל הגדרה מקיפה של הדיבור "בעל הרכב". כך, למשל, אין בו כל התייחסות לשאלה, מיהו "בעל הרכב" לעניין בן-אדם, בשר ודם. אכן, הדיבור "בעל הרכב" מעוגן בסעיף 69ב(א), לפיו, אם נעשתה עבירה ברכב רואים את "בעל הרכב" כאילו הוא נהג את הרכב אותה שעה. סעיף זה אינו מגדיר את הביטוי "בעל הרכב". גם סעיף-קטן (ב) אינו כולל הגדרה כוללת של ביטוי זה, ואין הוא מתיימר להוות רשימה סגורה של מצבים. על-כן יש לתת לו - בשלב זה, במישור הלשוני בלבד - את מיגוון המשמעויות שהלשון העברית מעניקה לדיבור זה. לענייננו די אם נאמר, כי "בעל הרכב" הוא בוודאי זה, שעל-פי דיני הקניין הכלליים נתפס כבעליו של רכב. על-כן, גם תאגיד הוא בוודאי "בעל רכב" לעניין זה. על רקע זה ניתן להבין - שוב, במשמעות הלשונית בלבד- כי ההגדרה שבסעיף 69ב(ב), לא נועדה אלא ליתן משמעות נוספת (אפשרות "הגם") - מעבר למשמעות "הרגילה" - לדיבור "בעל הרכב". אכן, עיון בניסוחו של סעיף 69ב(ב) מלמד, כי מצויה בו דו-משמעות הקשורה במהותו של "הקו המפריד" בסעיף 69ב(ב), המחבר את הדיבור "בעל הרכב" עם ההגדרה לעניין נושאי המשרה בתאגיד ולעניין האפוטרופוס. מלשונו של סעיף 69ב(ב) בלבד אין להסיק באופן החלטי, אם ההגדרה המיוחדת הקבועה בו נותנת לדיבור "בעל הרבב" משמעות מיוחדת הבאה במקום המשמעות הרגילה והכללית ("בעל הרכב" הוא רק...), או שמא היא נותנת לדיבור "בעל הרכב" משמעות המיתוספת למשמעות הרגילה והכללית ("בעל הרכב הוא גם...). נראה לי, כי שתי המשמעויות - אפשרות "הרק" ואפשרות "הגם" - הן אפשרויות תקפות מבחינה לשונית, אם כי מוכן אני להסכים, כי האפשרות הראשונה (אפשרות "הרק") היא חזקה יותר מהבחינה הלשונית מהאפשרות השנייה (אפשרות "הגם").