.37הטעם הרביעי לגישתי זו הוא בעל אופי טכני. סעיף 69ב(א) קובע, כי מקום שנעשתה עבירה ברבב, רואים את "בעל הרכב או את מחזיקו" כאילו נהגו ברבב בעת ביצוע העבירה. אם אמנם מטרת השינוי בניסוח ב- 1985הייתה לשחרר את בעל הרכב מאחריות פלילית ולייחד את האחריות אך לנושאי המשרה (בתאגיד) והאפוטרופוס (של קטין וחסוי), כי אז טבעי היה, כי ההגדרה שנקבעה בסעיף-קטן (ב) תגדיר לא רק את "בעל הרכב" אלא גם את המחיק. אך לא דרך זו נקט המחוקק. הוא צמצם את הגדרותיו אך לדיבור "בעל הרכב". נמצא, כי הדיבור
--- סוף עמוד 401 ---
"מחזיקו" נשאר בלתי מוגדר. תאגיד שהוא בעל רכב ומחזיק בו יישא באחריות אישית מכוח החזקתו. אם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם? כמובן, ניתן להשיב כי לא תמיד הבעלים הוא גם מחזיק, ואחריות הבעלים תחול רק באותם מקרים בהם הוא מחזיק ברכב. אך דומה כי אלה הם עיקר המצבים. היש להניח, כי כל מטרת התיקון לא הייתה אלא לשחרר מאחריות פלילית תאגיד שהוא בעל רכב ואינו מחזיק בו? היש לכוונה זו איזה בסיס עובדתי? מה היגיון יש בהבחנות אלה? זאת ועוד: סעיף 69ג(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] - שהוסף ב- 1988(חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 20), תשמ"ח-1988) - מטיל איסור על תאגיד לשלם קנס שהוטל על זולתו. תאגיד, המשלם קנס בניגוד לאיסור, מבצע עבירה. סעיף 69ג(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מוסיף וקובע:
"נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי חבר-בני-אדם, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שני אלה: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (2) שהוא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה".
נמצא, שבתיקון זה - שהוסף כשלוש שנים לאחר חקיקתו של סעיף 69ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] בנוסח החל בענייננו - ממשיך המחוקק כגישתו "הקלאסית", לפיה אחריות נושא המשרה מיתוספת לאחריות התאגיד (אפשרות "הגם").
אם אמנם תכליתו של סעיף 69ב הייתה לשחרר את התאגיד מכל אחריות, כיצד זה נוקט המחוקק גישה הפוכה בחוקקו את סעיף 69ג? היש טעם בסברה, כי חל שינוי נוסף, בלתי מודע ונסתר, במדיניות החקיקה? האין זה סביר להניח, כי בחוקקו את סעיף 69ג לפקודת התעבורה [נוסח חדש] - המאמץ את אפשרות "הגם" - המשיך המחוקק במדיניות הבסיסית העומדת ביסוד תפיסתו הכוללת, לפיה אחריותם של נושאי המשרה מיתוספת לאחריותו של התאגיד? האם מסקנה זו אינה מתבקשת לאור תפיסה אינטגראטיבית של מערך החקיקה ועל יסוד הצורך להבטיח הרמוניה חקיקתית? .38הגעתי אפוא למסקנה, כי פירוש לשונו של סעיף 69ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] על רקע תכלית החקיקה מוביל למסקנה, כי מקום שנעשתה עבירה ברכב, ממשיכה לעמוד אחריותו של התאגיד-בעל-הרכב לצד אחריותו של נושא המשרה בתאגיד. נושא המשרה בתאגיד אינו אחראי בפלילים, אם התאגיד אינו אחראי בפלילים. אין לפרש את סעיף 69ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] כשולל את אחריותו הפלילית של התאגיד-בעל-הרכב וכמטיל אחריות פלילית אישית- בנוסף לנוהג עצמו - רק על נושאי המשרה בתאגיד. הגעתי למסקנה זו תוך קריאה של לשון החוק על רקע תכליתו, כפי שהיא נלמדת מלשונו, מתוכן הסדריו, ממבנה הוראותיו, מההיסטוריה החקיקתית וממערך החקיקה כולו. ביססתי גישתי זו על התפיסה, שאינה רואה בחוק בודד יצירה חד-פעמית של מחוקק בן חלוף הנחקקת חתוך חלל חקיקתי. חוק הוא חוליה בשרשרת של מחוקק קבוע. החוקים כולם יוצרים את מערך החקיקה בשיטת המשפט. מערך זה מהווה, בין השאר, את "סביבתו" של כל חוק וחוק, שהרי "דיבור שבחיקוק הוא יצור