"בידוע שחברה אינה מסוגלת, מעצם טיבה וטבעה, לבצע את תפקידיה אלא באמצעות אנשים, שהם בשר ודם. לה עצמה אין כושר פעולה או חשיבה, וכמוה כחומר ביד היוצר".
קושי זה שלל בעבר באנגליה את אחריותו הפלילית של התאגיד (להתפתחות ההיסטורית, ראה, L.h. leigh, the criminal liability of corporations in english law) ( 1969london) קושי זה, בצורתו זו, שוב אינו קיים כיום. במשך השנים התפתחה
"תורת האורגנים", אשר נועדה להתגבר על היעדרו של מימד אנושי לחברה ובסך לאפשר לה לקיים את דרישות
--- סוף עמוד 380 ---
החוק באשר לקיום תכונות אנושיות הדרושות לשם הטלת אחריות או לשם מתן הגנה או חסינות מאחריות (אזרחית, פלילית או אחרת) (ראה ג' פרוקציה, התאגיד, מהותו ויצירתו (האוניברסיטה העברית, 1965) 17וכן l.c.b. gower the principles of .(1979, th ed., by l.c.b. gower and others 4,london) modern company law על-פי תורה זו- שאינה מוגבלת לתחום הפלילי, אלא חלה בכל התחומים (ראה למשל, ע"א 536/65 [4]; ע"א 324/82 [5]) - היסוד הנפשי שמתקיים אצל האורגן נתפס כיסוד הנפשי של התאגיד. בדומה, הרכיב ההתנהגותי האקטיבי שמתקיים אצל האורגן נתפס כרכיב ההתנהגותי האקטיבי של התאגיד (ראה ע"פ 137/79 [3] הנ"ל, בעמ' 749), באמצעות תורה זו ניתן לייחס לתאגיד - חרף היעדר תכונות אנושיות- מחשבה ומעשה של האורגן, ובכך ניתן לקיים את הוראותיו של כל דין (או חוזה), המתנה תוצאה משפטית בקיום תכונות אנושיות אלה. ודוק: תורת האורגנים לא נועדה להטיל על תאגיד אחריות בגין אחריותם של האורגנים. לשם כך קיימת הדוקטרינה של אחריות שילוחית. תורת האורגנים יוצאת מתוך ההנחה כי קיימת נורמה משפטית המתייחסת אל התאגיד. על פיה נובעות תוצאות מסוימות (בין שעניינן הטלת אחריות, ובין שעניינן פטור או הגנה מאחריות, ובין שעניינן אחר), אם מתגבשות אצל התאגיד תכונות אנושיות, כגון מחשבה פלילית (מודעות, כוונה), פעולה אקטיבית וכיוצא באלה. תורת האורגנים גורמת לכך כי התאגיד יוכל לקיים תכונות אנושיות אלה. על כן עשוי תאגיד להיות אחראי (אזרחית, פלילית או אחרת) גם אם האורגן עצמו אינו אחראי. אחריותו של התאגיד לפעולות האורגן אינה אחריות שילוחית, ואין היא מותנית באחריותו של האורגן. אכן, בעוד שמעביד או שולח אחראי שילוחית רק אם העובד או השלוח אחראי (במובן המהותי) אישית, אין תנאי זה נדרש באחריות התאגיד להתנהגות האורגן (ראה המ' 95/80 [6], בעמ' 664). אחריותו של התאגיד לפעילות האורגן היא אישית, תוך שבאמצעות הפעולות והמחשבות של האורגן עולה בידי התאגיד לקיים את יסודות הנורמה המשפטית אותה מבקשים להחיל עליו. בכך מתבלט שוני מהותי בין תורת האורגנים לבין האחריות השילוחית. תורת האורגנים מיוחדת היא לתאגיד, והיא באה להעניק לו מימד אנושי החסר לו. אחריות שילוחית אינה מיוחדת לתאגיד (ראה: ע"פ 378/78 [7]), והיא באה להטיל אחריות על אדם בגין אחריותו של אחר, עמו יש לו יחס משפטי (כגון יחסי מעביד - עובד) שנמצא בעיני המשפט כרלוואנטי. ודוק: אחריות שילוחית היא ענף של אחריות מוחלטת, שכן המעביד או השולח נמצאים אחראים למרות שלא נתקיימו בהם יסודות העבירה. עם זאת, לא כל אחריות מוחלטת היא אחריות שילוחית. מוכרת אחריות מוחלטת אישית. אלה אותם מצבים בהם אדם נמצא אחראי להתנהגותו שלו, מבלי שנתלווה לאותה התנהגות יסוד נפשי כלשהו. אכן, באחריות פלילית-אישית-מוחלטת האחראי פעל, אך פעולתו היא ללא יסוד נפשי. באחריות פלילית-שילוחית מוטלת אחריות מבלי שהאחראי שילוחית פעל כלל ומבלי שנתגבש אצלו יסוד נפשי כלשהו (ראה ע"פ 199/56 [8], בעמ' 475). הנה כי כן, אחריות שילוחית היא במובן מסוים "מוחלטת" יותר מאחריות אישית-מוחלטת, שכן מוטלת אחריות על אדם (המעביד או השולח), מבלי שתרם כל תרומה לפעילות הפלילית. במובן אחר, ומנקודת מבטה של שיטת המשפט, האחריות הפלילית האישית המוחלטת היא "מוחלטת" יותר, שכן באחריות השילוחית, לעתים קרובות, העבירה שנעברה על-ידי השלוח או העובד היא עבירה הדורשת מחשבה פלילית, וזו התקיימה אצל האחראי הישיר (ראה ע"פ 378/78 [7], בעמ' 443; המ' 95/80 [6], בעמ' 664).