--- סוף עמוד 15 ---
שזה היה השקעת משק סגור לא רצינו לערבב..." וכי למיטב זכרונו זה לא עבר בקופת הפירוק בהדגישו את חלוף כ- 28 שנה. כך תוך הסתייגות כי אכן יכול להיות שלא היה לכל חשבון תיק מע"מ נפרד.
35. עו"ד שגב מהכנ"ר הפנה בתצהירו שניתן כעדות ראשית לבקשות השונות וההחלטות שניתנו במסגרת תיק הפירוק, והקשורות להתנהלותו של הנתבע.
כך הדגיש כי בנושא פירוק החברה מדובר היה בהליך חריג הואיל והפירוק עסק בעיקרו בסיום בניית הפרוייקט. בנוסף אודות העלטה שנותר בה לאחר שפניותיו לנתבע לקבל נתונים ומסמכים לא נענו. כך גם כי אינו יודע הכיצד ועדת הביקורת מונתה וכי זו לא פעלה כגוף מבקר אלא לקידום הבנייה, ומבלי שהוצגו בפניו אישורים של ועדת הביקורת לפעולה זאת או אחרת של הנתבע.
מכאן הפנה להחלטות שחייבו את הנתבע להמציא דו"חות אולם הוא לא עשה כן וכי במהלך חודש מאי 2006 חלק מהדיירים המקוריים ביקשו להחליף את הנתבע, ולאור אשר נטען הציע למנות רו"ח בלתי תלוי לבצע בחינת כל הנדרש, ואכן ביום 18.10.06 מונה רו"ח ויגננסקי אשר הגיש ביום 5.2.07 את דו"ח הביקורת וכי רק במסגרתו נחשפו לראשונה (סעיף 18 לתצהיר) פגמים וליקויים בניהול הפירוק כולל משיכות כספים לא מאושרות מהקופה, העברות לחשבונות פרטיים, לקיחת שכה"ט מרוכשי דירות וכך העדר הנהלת חשבונות שוטפת ומלאה.
לבסוף נדרש לעמדות השונות, בחינת הדיירים/רוכשים, אם לדרוש את החחלפת הנתבע.
בחקירתו הנגדית העיד כי בנוגע להחזר הוצאות כי הנתבע הציג מסמכים רק לגבי חלק מההוצאות, "נקודות מסוימות", כי היה חוסר במידע וכי בכנ"ר דרשו מהנתבע אישורים של וועדת הביקורת להוצאות וכן הנהלת חשבונות מסודרת, בה יכללו הכרטסות, כדי שתתאפשר בחינה מסודרת של סכומי ההוצאות, אך לא קיבלו את האמור (4), אלא קיבלו מידע חלקי ומעורפל (15).
כן העיד כי המטרה של הפירוק הייתה סיום הבנייה (3) וכי רק כאשר הכנ"ר הפך למעורב והפעיל את סמכויות הפיקוח שלו, גילה שוועדת הביקורת כלל לא מתפקדת (עמודים 4 ו-19).
עם זאת אישר שאכן משנת 1989 ועד שנת 2005 לא היה מעורב (2) וכך גם הסתיימה מעורבתו בשנת 2008.
36. רו"ח פאר, אשר הצטרף לוועדת הביקורת בשנת 1997, הסביר בתצהירו כי מתוך הדיווחים החלקיים שמסר הנתבע, שהתקבלו לאחר מאמצים רבים, התגלתה תמונה עגומה של מצבו הכספי של הפרוייקט ובין היתר נמצא כי הנתבע משכך לעצמו כספים בסכומים ניכרים אשר היו לכאורה "החזרי הוצאות" וזאת ללא אישור הוועדה או אישור מבית המשפט וכי הנתבע נהג להחזיק חשבונות בנק על שמו הפרטי.