כך העיד כי המוצר הסופי של הנהלת החשבונות זה מאזן בוחן (141), כי אין דרך לעשות דו"חות ללא הנהלת חשבונות (142) וכאשר נשאל מדוע אין מאזני בוחן לשנים 2003-2002 אמר שאינו יודע (137) אך עמד בתוקף על כך שמרגע שהועסק בפרויקט הייתה הנהלת חשבונות כפולה לקופת החברה (94 וכן עמוד 109).
כך גם העיד טייר כי הנתבע אכן היה מוציא מעין-קבלות על קובץ וורד רק לאחר שהיה שולח לנתבע מכתב שהיה לו כיסוי (120), אולם הודה שהשיטה בה הוציא הנתבע קבלות הייתה פסולה (126) וכי דרש למען הסדר הטוב כי יצאו קבלות עם רציפות מספרית (121). כן העיד כי רשם הוצאות בספרי הנהלת החשבונות לפי רצונות הנתבע, ללא כל הפעלת שיקול דעת מצדו (133).
עוד העיד כי במשרדו בוצעו התאמות בנקים לכל שנה, כי העבירו מאזני בוחן יחד עם התאמות בנק, וכי התאמות נעשו בדרך כלל אחרי שהיה דו"ח מבוקר (עמודים 102-101, 106 ו-109). כן העיד כי ההתאמה שהוצגה על ידי רו"ח אביגל שגויה, שכן רו"ח אביגל לא לקח בחשבון את יתרות הפתיחה (עמודים 108, 111 ו-117).
באשר לאי העברת יתרות פתיחה משנה לשנה, העיד שלאחר הסרת הנתבע מתפקידו הוא היה צריך לפנות למשרד הנתבע כדי לקבל כרטסת הנהלת חשבונות שנוהל במשרד בוורד, וכשנשאל מדוע לא היה זקוק ליתרות שתועדו בדפי הוורד השיב "כיוון שלא הוצאו דוחות מבוקרים וניהלנו את זה כמו ועד הבית לא היינו צריכים את זה בכלל" (161).
בנוגע לאי פתיחת תיק במע"מ העיד כי הנתבע אמר לו שאין צורך לפתוח תיק במע"מ, בהתאם לחוות דעת ממשרד רוה"ח תוך קביעה כי הפירוק דומה לועד בית (136).
באשר לפסילת ספרי החברה, העיד כי סייע לתובע בניסיונות לצמצם את השומה שקיבל (114), כאשר שלחו לרשויות מע"מ את מערכת הנהלת החשבונות המלאה לשנים 2008-2004, כי כאשר הכין דו"חות להגיש לרשויות מע"מ התובע חתם עליהם "כמו חותמת גומי" וכי כתוצאה דרשו
--- סוף עמוד 23 ---
מהתובע 300,000 ₪ "למגינת לבו" (113) ולא התקבלה כל הסתייגות ממע"מ על דו"חות אלו ( 114).
כך גם העיד כי לא ראה פגם בכך שחשבון פרטי מופיע במאזן הבוחן של החברה ( 150) וכי בתקופתו של התובע היו שני חשבונות לפירוק (146) אך אין בכך פסול.
באשר לנטילת ההלוואה הפרטית מהקופה על ידי הנתבע, טייר הסביר שהסיבה לרישום "הלוואה פרטית" היא כי "לא יצאה חשבונית כנראה. אז אני רשמתי שהוא לוקח כסף מהקופה" (158).
כאשר נשאל טייר כנגד אילו מסמכים נעשה הרישומים של הוצאות הנתבע, השיב באשר לרישום "העברות לפקדון" כי אינו יודע לומר מה טיב רישומים אלה (131). בנוגע לכרטיס שכר טרחת עורך דין, העיד כי הרישומים נעשו כנגד חשבוניות שהוציא הנתבע, אך אישר שהסיבה לרישום באופן הזה הייתה חוסר במידע לגבי ההוצאה וכי לא היה פירוט (133). באשר להוצאות שנרשמו כהוצאות משפטיות, העיד כי לא ידע מה מהות ההוצאה אבל קיבל עליה חשבונית (142).