71. בנוסף, הנתבע נקט בהרחבת חזית בטענות ההגנה, עת טען שרו"ח ויגננסקי לא שמע את גרסתו לטיוטת הביקורת טענה שעלתה רק במסגרת חקירת רו"ח ויגננסקי, וכן עת טען בחקירתו גרסה חדשה אודות הדו"ח המיוחד שנערך לרו"ח ויגננסקי, כי לא מדובר בדו"חות לשנים 2007-2004 אשר הוכנו "במיוחד עבור הביקורת" אלא בדו"ח מיוחד, הנוגע רק ל-30 דירות, על אף שאין כל ראייה לקיומו.
עוד נטען כי בחקירתו הנתבע העיד כי פתח לקבלן חשבון נאמנות מיוחד ושם הופקדו הכספים במלואם, על אף שלא היה זכר לטענה זו בשום מקום שקדם לחקירתו, על אף שמדובר בתשובה
--- סוף עמוד 39 ---
אפשרית לטענת התביעה בדבר ניהול חשבונות רבים ומיותרים לפירוק, ועל אף שגם רו"ח קנובל הונחה ששניים מהחשבונות שבדק הם חשבונות שנפתחו לכאורה ספציפית לעסקאות אלו.
כך גם נטען כי הטענה שהתביעה הוגשה בחוסר סמכות, לרבות סכום התביעה, היא הרחבת חזית מובהקת ואסורה, כאשר בכל מקרה בית המשפט כבר דחה טענה זו במהלך הדיון מיום 14.6.2018 והיא מועלית למען הזהירות בלבד.
תמצית סיכומי הנתבע
72. לאור תקופת ההתיישנות של שבע שנים בתובענה אזרחית, ובהתחשב בכך שהתובענה הראשונה כנגד הנתבע הוגשה ביום 16.7.2013 כבקשה למתן הוראות, המועד הקובע לעניין ההתיישנות הוא 15.7.2006 ולכן כל עילת תביעה שהתגבשה לפני מועד זה התיישנה.
כמו כן, נטען כי יש לבדוק מתי ניתן היה לגלות העובדות ואין הכרח לגלות את מלוא היקפו של הנזק. כך גם כי בתיק דומה אשר עסק בסעיפים 373 ו-374 לפקודה נקבע כי מועד ההתיישנות אינו מתחיל במועד הידיעה של המפרק אלא במועד קודם, בו רוכשי הקרקעות היו יכולים להניע הגשת תביעה.
בהתאם, נטען כי לאורך שנות כהונתו עמד הנתבע לבדיקה דקדקנית של גורמים רבים אשר ידעו היטב אודות התנהלותו של הנתבע בכל פן ואופן לאורך כל השנים, ידעו את כל העובדות ואת עילת התביעה כנגד הנתבע כעת, ואף פעלו ויכלו לפעול כנגדו, ולכן ודאי שהיו יכולים לדעת את כל העובדות הנדרשות לשם הגשת התביעה, כמו גם לגלות את הנזק.
כן נטען כי אין הכרח להוכיח כי גורמים אחרים ידעו את כל העובדות הנדרשות וכי מלוא הנזק היה ידוע באותה העת, אלא כי ניתן היה בשקידה ראויה לדעת עובדות אלו וברור כי ניתן היה בנקל לברר עובדות, שהיום בחלוף שנים כה רבות, קשה הרבה יותר להגיע לחקרן.
73. באשר להתיישנות משיכת ההוצאות, נטען כי זו טענה אשר שבה ועלתה פעמים רבות, הן במהלך תיק הפירוק והן בפגישות רבות של ועדת הביקורת וועד הדיירים והן בדיונים בבית המשפט – בדיון בבית המשפט ביום 6.1.1998, במכתב הפיטורין של רו"ח פאר מועדת הביקורת מיום 16.8.1999, בדיון בבית המשפט ביום 15.11.1999, במסגרת דו"ח רו"ח חיימן אברהם משנת 2001 (להלן: דו"ח חיימן), במועד אישור הדו"חות הכספיים לשנים 2001-1999 על ידי ועדת הביקורת ה-29.12.2002, במכתב הנתבע לועדת הביקורת מיום 9.2.2005, הגשת דו"ח חיימן לבית המשפט ביום 18.5.2006 וכן תגובת עו"ד אינסל מיום 21.5.2006 בה פירט את הוצאות הפירוק.