כך גם השיהוי בהגשת התביעה הסב נזק ראייתי כבד לנתבע, שכן מאז הגשת דו"ח ויגננסקי לא הועלתה כל טענה או דרישה נשוא כתב התביעה, וממילא הנתבע לא פעל להשיג ולשמר חומרי הנהלת החשבונות ומסמכים נוספים הנדרשים לשם הגנתו.
כן נטען כי טייר הצהיר כי לנוכח חלוף הזמן, לא הצליח לאתר את תוכנת הנהלת החשבונות של כל השנים וכן כי כלל מסמכי המקור ששימשו בסיס למערכת הנהלת החשבונות הועברו למע"מ ולא שבו.
בהתאם, נטען כי חוסר במסמכים ובאסמכתאות או אי הצגה מערכת הנהלת חשבונות שלמה לתקופה שלפני 14 שנים, איננה יכולה להיזקף לחובתו של הנתבע שכן נזק ראייתי כבד נגרם בשל השיהוי הבלתי סביר של מועד הגשת התביעה, ואף מטעם זה דין התביעה להידחות.
77. כמו כן, כטענת סף, נטען כי סעיף 373 לפקודה לא חל על בעל תפקיד בחברה בפירוק ובאשר לטענת התובע שלא יעלה על הדעת כי סעיף 373 לא יחול על מפרק אשר שולח ידו בכספי הפירוק, נטען כי הדין הישראלי מעניק כלים משפטיים רבים אחרים להגשת תביעה כנגד בעל תפקיד אשר שלח ידו בכספים או התרשל. כך סעיף 374 לפקודה אשר מתייחס מפורשות לבעל תפקיד וכך גם עילות אחרות – נזיקיות וחוזיות.
--- סוף עמוד 41 ---
78. באשר לעילת הפרת חובה חקוקה אשר מופיעה בסיכומים, נטען כי התביעה לא הוגשה בעילה זו וממילא מדובר בהרחבת חזית אסורה.
כך גם נטען כי בהתאם לדין על התובע להוכיח את הנזק הנובע מהפרת החובה החקוקה וכן להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההפרה לבין הנזק, אך אין כל טענה כנגד הנתבע בדבר נזק אשר נגרם בעקבות הפרת חוק כלשהוא ואף לא נדרש כל סעד כספי בגין הפרות הוראות חוק אלו.
79. באשר לטענה כי התנהלות הנתבע במשך כל השנים הייתה בדרך מכוונת של הסתרת מידע וכי המומחים, רו"ח ויגננסקי ורו"ח אביגל, האמינו כי זו נעשתה בכוונה ובזדון ומהווה שיטה להסתרת מידע, נטען כי תיק הפירוק התנהל בשיתוף ובשקיפות מלאה כלפי כל הגורמים האפשריים.
כך, נטען כי התביעה הכספית של התובע מתבססת על נתונים שמופיעים בדו"חות הכספיים ובמאזני הבוחן, כי קיימים עשרות פרוטוקולים של ועדת הביקורת וועד הדיירים, תוך צירוף כל דייר שביקש לדיונים וכי כל מסמכי הנהלת החשבונות היו פתוחים לכל דורש, כאשר אין ולו טענה אחת של הגורמים המעורבים על הסתרת מידע מכוונת.
עוד נטען כי התיק נוהל בפיקוח של משרד רו"ח מהמובילים בארץ, כאשר ועדת הביקורת ישבה עם רואי החשבון והעירה הערות על טבלת אקסל הכוללת את כל התשלומים של כל דייר ודייר – ריכוז סך כל החוב, הסכומים ששולמו בפועל ויתרת החוב לתשלום.