כן נטען כי מדובר בחובות שכלל לא הוכחו ורובם לא קיימים כלל, לא קשורים לנתבע או להתנהלותו וגם לא נוצרו בזמן כהונתו. כך, נטען כי החובות בגין מס רכישה, ארנונה, רישום בית משותף, עיריית טבריה והחוב למע"מ כלל אינם קיימים, כעולה מחקירתו של התובע.
באשר לחוב בגין דמי ניהול והחזר אגרה נטען כי מדובר על חוב לשנים 2011-2010 לוועד הדיירים, שנוצר שלא בתקופת כהונתו של הנתבע והוא אף מטבע הדברים מתייחס לחוב שנוצר לאחר שאוכלס הנכס.
באשר לחוב לעו"ד קרייתי, נטען כי בעקבות חקירת התובע עולה כי החוב ירד ל-750,000 ₪ ומכל מקום חוב זה היה קיים בטרם החל הנתבע להתנהל כמפרק החברה.
באשר לחוב לרשות המיסים, נטען כי לדברי התובע החוב ירד ל-523,000 ₪, כי מדובר בחוב אישי של רוכשי הדירות כקבוע בהסדר הנושים וכי הסכם פשרה משנת 1989 שנחתם עם רשות המיסים לפיו הוסכם בין הצדדים כי אין כל חוב בגין מס רכישה או מס שבח, כלל לא היה מוכר לתובע.
82. באשר לכוונת מרמה, נטען כי על פי הפסיקה הימנעות הנתבע מלנהל ספרים אינה מספיקה להוכיח כוונת מרמה וכי אין די בהבאת ראיה לניהול רשלני או להתנהגות שאינה בתום לב.
כך גם נטען כי בחוו"ד אביגל, עליו מתבססת התביעה, אין טענה קונקרטית למרמה, אין כל בסיס לטענת מרמה, אלא לאי מקצועיות ורשלנות, כאשר אף לאחר סיום מסכת הראיות, אין טענה ולו על היעלמות של שקל אחד, וכל שיש לתובע בסיכומיו לטעון, הוא חשד להעלמת כספים.
כמו כן, נטען כי בשנת 2002 נערכה בדיקה מעמיקה אצל רוה"ח לבקשת ועדת הביקורת, באשר לתשלומים שבוצעו על ידי הדיירים מתחילת התיק ועד לאותה עת, ובסופה של הבדיקה לא נמצא חוסר ולו של פרוטה אחת.
כן נטען כי ההכנסות בתיק זה הן מהדיירים בלבד וכי כאשר התובע העביר מכתבי דרישה לתשלום יתרת החוב לכל הדיירים, לא הועלתה טענה אחת של דייר שכסף ששולם על ידו לנתבע, אינו מופיע בספרי החברה, ולא נטענה כל טענה לחוסרים.
עוד נטען כי יש לדחות את כל טענות התובע כנגד הביקורת שערך רו"ח קנובל, שכן לא כל החומרים החשבונאיים מצויים בידי הנתבע, ובכל זאת הגיע למסקנה כי ניתן לומר בסבירות גבוהה כי לא חסרים כספים בקופת הפירוק.
יתרה מכך, נטען כי מעדות כל המצהירים שהיו פעילים בזמן כהונתו של הנתבע עולה כי מעולם לא עלה בליבם חשש למרמה או נטילת כספים שלא כדין, כי אין ולו מצהיר אחד מטעם התביעה אשר העלה טענת מרמה קונקרטית כנגד הנתבע, וכי אף רו"ח פאר אשר בדק, חקר וידע אודות