84. באשר לנזק עקב אי פתיחת תיק במע"מ, נטען כי אין כל פירוט והסבר לנזקים בסיכומי התביעה, לא צורף מסמך אחד ובפרט הסכם הפשרה עם מע"מ. כל שצוין הוא כי נזקים אלה מתבססים על ארבעה גורמים – חוסר בהכנסות, תשלום פשרה בגין השומה, מס תשומת וחשבוניות חסרות.
באשר לחוסר בהכנסות, נטען כי רו"ח אביגל לא ידע לאשר שאכן יש חוסר בהכנסות בקופת הפירוק ואף אישר שלא בדק כלל האם באמת יש חוסר בהכנסות, ועל אף האמור נטען על ידי התובע כי רו"ח אביגל מצא שיש חוסר בהכנסות.
--- סוף עמוד 44 ---
בנוגע לתשלום הפשרה בגין השומה, נטען כי התובע, ביהירותו ובנמהרותו, מבלי שהתייעץ עם רואה החשבון, הוא זה שגרם לנזק והוא זה שהתפשר מסיבה בלתי ברורה עם רשויות המס. עוד נטען כי רוה"ח הבהיר שהוא מתנגד לשומה והוא יכול היה להתמודד בצורה "איכותית" עם דרישה זו ואף מנהל החשבונות הבהיר שלטעמו לא היה כל מקום להתפשר עם מע"מ.
באשר למס תשומות, נטען כי מדובר בכפל תביעה שכן הסדר הפשרה מגלם את הסכום שיש לשלם לרבות הטענות בעניין הקיזוז וכי רו"ח אביגל אישר בחקירתו כי אילו היה נפתח תיק במע"מ, קופת הפירוק הייתה ניזוקה שכן מע"מ עסקאות היה עולה על מע"מ תשומות אשר ניתן לקזז.
בנוגע לחשבוניות חסרות, נטען כי אין לקבל את טענת רו"ח אביגל שיש חוסר בחשבוניות אשר מגלם הפסד בגין קיזוז מס תשומות, שכן רו"ח אביגל מאשר כי הוא לא קיבל ואין בידיו את דו"חות המע"מ שהוגשו בפועל על ידי התובע, כך שאין בידיו לקבוע כי חשבוניות אלו אינן כלולות בדו"חות המע"מ שהוגשו, ובהתחשב בכך שמעולם הוא לא דרש חשבוניות אלה ממנהל החשבונות.
85. באשר לטענה אודות תשלומים לעורכי דין, נטען כי התשלומים שולמו לעורכי דין אשר מעולם לא הועסקו על ידי המפרק, אלא לעורכי דין אשר ייצגו דיירים אשר ויתרו על זכותם בדירה – כנגד השבת הכספים ששילמו, כאשר עו"ד רפאל מוזס ייצג את הזוג ברצ'יק ועו"ד משה כהן, שאינו קרוב משפחה של הנתבע, ייצג את הזוג חלפון.
86. באשר למשיכת הוצאות שלא כדין, נטען כי אין כל הוראת חוק הקובעת כי תשלום או החזר הוצאות מחייב אישור של בית המשפט וכן כי הטענה כי רק לבית המשפט של פירוק הסמכות לאשר החזר הוצאות היא המצאה בעלמא ואין לה כל מקור שבדין, כאשר למעשה החזר הוצאות מאושר בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק ולבית המשפט סמכות לקבוע שגורמים אחרים יאשרו את ההוצאות. כך גם כל שמפנה לו התובע לנוהל שפורסם על ידי הכנ"ר בעניין משיכות הוצאות שיצא בשנת 2014, אך מדובר בנוהל ולא בהוראת חוק וכן יצא שנים לאחר שנמשכו ההוצאות בתיק דנן.