בתיק זה המנגנון לגבי הוצאות שונות בפרויקט, הוסדר במסגרת סעיף 16.1 להסדר הנושים, שאושר על ידי בית המשפט, לפיו המפרק הוסמך למשוך כספים לתשלומים לקבלנים, ספקים, למפקח על הבניה או למי מטעמם, וכל הוצאות אחרות הנדרשות לביצוע ההסכם, וזאת ללא כל צורך באישור בית המשפט. בנוסף, במסגרת התיק דנן נוצרה נאמנות לטובת רוכשי הדירות בלבד, וממילא המפרק פעל מטעמם והם היו "בעלי הבית" אשר התחייבו לשלם את הוצאותיו, והם אף ידעו והסכימו להוצאות שגבה הנתבע.
87. באשר לתשלום עבור החזר הוצאות אשר נגבו בשנים 2001-1996, נטען כי תחילה אלה אושרו על ידי משרד הכנ"ר, עו"ד קיבילוביץ ז"ל, תוך יידוע ועדת הביקורת, ולאחר הסתייגות של ועדת הביקורת באשר לדרך זו, הובא העניין לפתחו של בית המשפט אשר קבע את המתווה בהחלטת לויט – כל הוצאה כספית משמעותית, מעל 2,000 ₪ לחודש, צריכה להיות בידיעת ועדת הביקורת במסגרת הדו"ח הכספי שיוגש, וככל שועדת הביקורת לא תסכים היא תפנה לבית המשפט ואז יתקיים דיון.
--- סוף עמוד 45 ---
כן נטען כי בכל אחד מהדו"חות לשנים אלו קיים רכיב "הוצאות מפרק" אשר אושר על ידי ועדת הביקורת בהתאם למתווה שקבע בית המשפט ולא נשמעה כל טענה או הסתייגות בגין הוצאות אלו, ועניין אישור ההוצאות אף הובא לידיעתה של עו"ד קורן מהכנ"ר על ידי הנתבע.
באשר להוראת לויט מיום 15.11.1999, אשר לטענת התובע ביטלה את החלטת לויט, תוך שנקבע בה כי ההוצאות מכאן והלאה יאושרו על ידי בית המשפט ולא די באישור של ועדת הביקורת, נטען כי ועדת הביקורת והכנ"ר ביקשו מהנתבע שלא לפעול בהתאם להוראה, וכל הצדדים המשיכו להתנהל בהתאם למתווה בהחלטת לויט.
88. באשר לתשלום עבור החזר הוצאות אשר נגבו בשנים 2007-2002, נטען כי שולם לנתבע מקופת הפירוק בגין החזר הוצאותיו סך של 57,750 ₪, בהתאם להחלטת לויט אשר התירה לו לגבות 2,000 ₪ לחודש ללא צורך בקבלת אישור של ועדת הביקורת, וסך נוסף של 33,860 ₪ שולם מקופת הפירוק בגין הוצאות מיוחדות שלא זכור לנתבע הפירוט שלהם.
כמו כן, נטען כי היתרה שנמשכה בשנים אלו בסך של 437,762 ₪ הועברה לו כמימון ביניים מחשבון פיקדון הקבלן ובהתאם להסכמת הקבלן ויידוע עו"ד קורן מהכנ"ר, תוך שנכתב מפורשות בחשבוניות כי המדובר בתשלום "על חשבון החזר הוצאות" כאשר כוונתו של הנתבע כי התשלום הוא על חשבון, עד אשר יוגש דו"ח כספי מבוקר או תוגש בקשה לאישור ההוצאות אשר ישולמו מקופת הפירוק.