164. לכן, דומה כי גם אם בשנת 1998 היה רק דייר אחד שהיה מודע לכך שלא נפתח תיק מע"מ לחברה, הרי שבשנת 2000 העניין הובא לידיעת ועדת הביקורת וועד הדיירים, ואף הועד המורחב, ולכן ברור כי מרגע זה החל מירוץ ההתיישנות.
כך גם לא ניתן לטעון כי הנתבע הטעה את הגורמים הרלוונטיים באשר לכוונתו לטפל בנושא הנאמנות, שכן בדיון שבמסגרתו הוחלט למחוק את הבקשה של הנתבע אשר עסקה בקופת הנאמנות, נכח עו"ד יצחקי מטעם ועדת הביקורת ובכל מקרה הדברים הובאו בצורה ברורה ומפורטת בדו"ח חיימן משנת 2001, אשר כאמור הוגש הן אל וועדת הביקורת והן אל וועד הדיירים.
בלשון אחרת, בין אם סבר מי שסבר כי בהמלצת בית המשפט נמחקה הבקשה, ובין אם ייטען כי התייחסה לבניין C, מעת שנושא המע"מ הופיע בדו"ח ניתן היה לפנות, אם אכן הדבר היה נדרש, לבית המשפט וכך גם לכנ"ר ועוד. לכך יש להוסיף את חוות הדעת שניתנה עוד בשנת 1997 ואשר, כאמור, עלה בחינת אופן ההתנהלות בהקשר למע"מ בעניין גינדי ובהתאם לחקירת התובע במסגרת עדות ההזמה.
ודוק, אין אנו נדרשים למחלוקת האם אכן, בסופו של יום, היה מקום לשיטת הנתבע ושאר התומכים במהלך אודות המע"מ או כעמדת התובע אשר מיד עם מינויו סבר כי יש לפנות למע"מ ובמיוחד לאור אשר התברר דווקא מעדות ההזמה של התובע בנושא זה.
כמובן, שגם בשאלת "הנזק" ניתן היה לבחון אותו במועדים הרלוונטיים.
משכך, מעת שכל הגורמים המעורבים החליטו מטעמים אלו או אחרים להחריש אין מקום להתגבר על טענת ההתיישנות בחלוף שנים כה רבות ואזי להידרש לכך במסגרת התביעה דנן.
למעלה מהנצרך נציין כי לאור הנתונים שהובאו בחינת גובה "הנזק" הרי לא כצעקתה.
בהתאם, עילת התביעה בעניין הנזקים בגין אי פתיחת התיק במע"מ התיישנו בטרם המועד הקובע, בשנת 2000 ולכל הפחות בשנת 2001.
--- סוף עמוד 73 ---
165. באשר לעילת התביעה בגין תשלומים לעורכי דין, נטען על ידי הנתבע כי מדובר בשני תשלומים, האחד בשנת 1999 לרפאל מוזס, משרד עו"ד ונוטריון, סך של 34,088 ₪ והשני בשנת 2004 סך של 5,930 ₪ לעו"ד כהן משה. בקשר לשניהם נטען כי מדובר בעורכי דין אשר ייצגו דיירים שוויתרו על זכותם בדירה כנגד השבת הכספים ששילמו.
מעיון בסיכומי התובע ובסיכומי התשובה, עולה כי התובע ויתר על עילת התביעה בגין תשלומים לעורכי דין ולכן אין אני נדרש לעילה זו, אך גם על פניו, לגופם של דברים, דומה כי התשלום הראשון התיישן ובוצע במסגרת בש"א 114023/98 והתשלום השני במסגרת בש"א 33372/99. בנוסף, לא נסתרה גירסתו של הנתבע אף לגופם של דברים.