להשלמת התמונה נציין, כי בתיקון 132 לפקודה משנת 2002 בוטל מוסד החברה המשפחתית והומר במוסד "החברה השקופה", אך ההמרה הותנתה בהתקנת תקנות שטרם הותקנו למרות חלוף הזמן. עוד נציין כי בתיקון 197 לפקודה משנת 2013, תוקן סעיף 64א לפקודה באופן מהותי. דיוננו נערך, מטבע הדברים, בהתאם לדין שחל בגין השנים שבמחלוקת.
בתי הדין לעבודה נדרשו בעבר למחלוקות על מתכונת יישומו של סעיף 345 לחוק באשר לקביעת שיעורם של דמי הביטוח בגין נישום מייצג של חברה משפחתית (ראו בין היתר: דב"ע (ארצי) מט/0-98 המוסד לביטוח לאומי – וייס, פד"ע כג 320 (1991). להלן – עניין וייס; עב"ל (ארצי) 53464-09-12 לובינסקי – המוסד לביטוח לאומי (26.2.2014). להלן – עניין לובינסקי) ושל "חברת בית" שעניינה מוסדר בסעיף 64 לפקודה ובגינה חלים אותם "כללי משחק" בהיבט המס (ע"ע (ארצי)
--- סוף עמוד 7 ---
1117/01 ברק יוסף – המוסד לביטוח לאומי. פסקה 6 י. (3.2.2003). להלן – עניין ברק יוסף) ואף היא תוּמר, לפי תיקון 132 לפקודה, לחברה שקופה. עם זאת נקדים ונציין, כי ההליכים הקודמים בבתי הדין התמקדו בעיקרם בסוגית העיתוי שבו יש לייחס את הכנסות החברה המשפחתית לנישום המייצג, בנסיבות בהן לפי המצב המשפטי בתקופה הרלוונטית חויבו, במקרים מסוימים שאינם נדרשים לפסק דיננו, בעלי מניות בדמי ביטוח בגין דיבידנדים שנמשכו על ידם מהחברה המשפחתית.
13. בעניין וייס, אשר המשיב משליך עליו את יהבו, נקבע, בניגוד לעמדת המשיב, כי הכנסה של חברה משפחתית תחשב כהכנסה בידי הנישום המייצג רק בעת שהחברה תחלק בפועל דיבידנד, ובגין הסכום שחולק, וכי דין ההכנסות מדיבידנד כדין הכנסת מבוטח שאינה הכנסת עובד ואינה הכנסת עובד עצמאי:
"מכאן, שאם הינו רוצים לראות את ההכנסה מהחברה המשפחתית כהכנסה מדיבידנד, ניתן במקרה הטוב לעשות זאת אך ורק כאשר מתחלק דיבידנד בפועל, ובגין הסכום שכך חולק, ולאו דווקא בגין ההכנסה המיוחסת לחבר הנישום. כמובן שבמקרה זה דין ההכנסות מדיבידנד כדין הכנסת מבוטח שאינה הכנסת עובד ואינה הכנסת עובד עצמאי".
(שם, בעמ' 329; לסיכום מפורט של הנפסק בעניין וייס, ראו בעניין לובינסקי, פסקה 6).
14. יצוין, כי הקביעה דלעיל אינה עולה בקנה אחד עם חיובם לצרכי מס הכנסה של רווחים בלתי מחולקים של החברה כהכנסת הנישום המייצג, אך היא נסמכה על לשונו של סעיף 64א לפקודה ולמונח "ייחשבו" ממנו הסיק בית הדין כי "רק לצורך חישוב מס הכנסה יש לראות את הכנסת החברה המשפחתית כהכנסת החבר הנישום". בית הדין הוסיף והבהיר, כי אין להוסיף על חיובי המבוטח לתשלום דמי ביטוח מכוח מקורות שאינם מפורטים בסעיף 345 לחוק (עניין וייס, בפסקה 24; עניין ברק יוסף, בפסקה 6ט.; ב"ל (ת"א) 3595/07 בן בסט – המוסד לביטוח לאומי. פסקה 8.3 (1.1.2008)).