28. מלאכת האיזון בין האינטרסים השונים נדרשת גם מקום שבו יש חשש שמא גילוי המידע יפגע בצד שלישי (סעיף 13 לחוק חופש המידע). על כן, נקבע מנגנון שיבטיח כי בטרם מתן החלטה על מסירת מידע שיש בו משום פגיעה בצד שלישי, תינתן לאותו צד שלישי האפשרות להביע עמדתו. גם בית המשפט הדן בעתירה לגילוי מידע על פי סעיף 17 לחוק נדרש לאפשר לצד שלישי שעלול להיפגע ממסירת המידע, להביע עמדתו (סעיף 17(ג)) (ראו גם עע"מ 10014/16 יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש (16/5/2019); עע"מ 49/16 רגב נ' דרוקר (10/2/2016); עע"מ 2975/15 הוצאת עיתון 'הארץ' נ' משרד החוץ (6/6/2016)).
מעמדן של העותרות לקבלת מידע
29. השאלה הראשונה שבה יש לדון היא האם לעותרות 1 - 10, מקבלות המטענים, עומדת הזכות לקבל מידע מרשות הספנות בנוגע לחקירת האירוע. העותרות כולן הן חברות זרות שאינן תושבות ישראל, וכאמור סעיף 1 לחוק חופש המידע, מעניק את הזכות למידע רק לתושב או אזרח ישראל.
בצד הוראה זו המגבילה את הזכות למידע רק לתושב או אזרח ישראל, מצויה הוראת סעיף 12 לחוק חופש המידע הקובעת:
הוראות חוק זה יחולו גם על מבקש מידע שאינו אזרח ישראלי או תושב, לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל.
30. הגבלת הזכות למידע לאזרח ותושב ישראל ניתנת להבנה ככל שמדובר בזכות העיון במידע ציבורי שלמבקש אין בו עניין אישי. מרבית ההצדקות שפורטו, להענקת זכות לחופש מידע, עוסקות במידע הציבורי. ישנו אינטרס לגיטימי שלא להטיל על הרשויות בישראל חובה למסור מידע בעניין ציבורי לכל אדם. ככל שרואים בזכות למידע כזכות הדרושה לשם מימוש זכויות חוקתיות, כגון חופש הביטוי, או לשם פיקוח ובקרה על הרשות המינהלית, ושמירת אמון הציבור ברשות המינהלית, קל להבין מדוע די במתן זכות לאזרחי ותושבי הארץ, שעל זכויותיהם החוקתיות מבקש המחוקק להגן (ראו סקירה של הזכות החוקתית למידע במדינות שונות במאמרים של י' רבין ור' פלד, הזכות החוקתית לקבל מידע, ספר דליה דורנר, 463 (תשס"ט)). כך גם ניתן להסביר כי ההצדקה הקניינית, דהיינו הטענה כי הרשות המחזיקה במידע עושה זאת כנאמנה של הציבור בישראל, שהוא בעל הקניין במידע, והוא אשר מממן את פעילות הרשות בתשלומי המס וכדומה.
31. עם זאת, הצדקות קנייניות או חוקתיות אלו אינן יכולותה להצדיק הימנעות ממסירת מידע לאדם זר, בכל הנוגע למידע אישי שלו או מידע על זכויותיו וקניינו בישראל. כאשר מדובר במידע על עניינו של אדם זר, הרי שגם הוא יכול להיכלל בגדר בעלי זכות הקניין במידע ובגדר הנהנים מהחזקת המידע בנאמנות על ידי הרשות (ראו גם י' רבין ור' פלד הנ"ל, עמ' 508).