32. ההכרה בכך שלאדם זר עשויה להיות זכות לקבל מידע מהרשות ביחס למידע הנוגע "לזכויותיו בישראל", כמוגדר בסעיף 12 לחוק חופש המידע, מחייבת אותנו לברר מהו מידע בדבר זכויותיו של המבקש בישראל. פירוש הביטוי "בדבר זכויותיו בישראל" צריך להתפרש על פי העקרונות העומדים בבסיס הזכות למידע וההצדקות להענקת הזכות למידע שפורטו לעיל.
33. במסגרת זו דומני כי ראוי לתת לביטוי "בדבר זכויותיו בישראל" פירוש רחב. בהתאם ייכלל במידע זה מידע אודות המבקש עצמו, מידע שנאסף על ידי הרשויות בנוגע למעשיו בישראל, מידע על נכסים של המבקש המוחזקים או שהיו מוחזקים על ידו בישראל וכיוצא בזה. כך למשל ברי כי אדם זר יהיה זכאי למידע שנאסף עליו בישראל ושבעטיו נשללה זכותו להיכנס לישראל או הוטלו עליו מגבלות כלשהן לגבי פעולותיו בישראל (ראו למשל ההערה בבג"צ 490/15 טביה נ. משטרת ישראל (23/6/2015)).
34. דומה כי גם מקום שבו נאסף מידע על נכסיו וזכויותיו של אדם זר בישראל, עומדת לאותו אדם הזכות לקבל את המידע, בגדרה של הוראת סעיף 12 לחוק חופש המידע. הביטוי "מידע בדבר זכויותיו בישראל" כולל בחובו לא רק מידע אישי אלא גם מידע בנוגע לנכסים או זכויות שיש לו בישראל, או שהיו לו בישראל במועד איסוף המידע, לרבות מידע הנוגע לזכויות תביעה שנולדו ונצמחו עת היה המבקש בישראל או מידע שנאסף בקשר לתביעה הנוגעת לנכסיו כאשר היה בישראל (ראו הערותיו של פרופ' ז' סגל בספרו הזכות לדעת באור חוק חופש המידע, 227 (2000), הסבור שיש לפרש את הוראת סעיף 12 באופן רחב, וכן י' רובין ור' פלד הנ"ל, עמ' 509-508).
35. ולענייננו, העותרות מבקשות מידע שנאסף בישראל בנוגע לאירוע נזק ימי שהתרחש במים הטריטוריאליים של ישראל בשטח נמל חיפה. מדובר במידע שנאסף בעניין הגורמים לנזק שנגרם לאנייה ומטעני הפלדה שהיו על סיפון האנייה דיאנה, כלומר גם בנוגע לרכוש של העותרות. מדובר במידע בנוגע לזכויות התביעה של העותרות, זכויות שנולדו וקמו בישראל בשל אירוע שהתרחש בישראל. עילת התביעה בשל הנזק למטען נולדה בישראל בעת קרות האירוע, כלומר מדובר בזכויות תביעה בישראל.
36. ראוי להזכיר כי חקירת האירוע על ידי רשות הספנות התקיימה במקביל להגשת מודעת האזהרה על ידי העותרות, ולאחר מכן הגשת תביעת החפצא על ידן לבית המשפט לימאות בחיפה. רק בשל סעיף בוררות שנקבע בהסכמי החכירה של האנייה, הועבר הדיון בתביעת החפצא לבוררות בלונדון, שכן לא הייתה מחלוקת בעניין סמכותו הטריטוריאלית של בית המשפט לדון בתביעת החפצא. ברי שאם העותרות היו ממשיכות להתדיין בארץ, היה להן מעמד לקבל לעיונן מידע שנאסף על ידי הרשות ואשר היה דרוש להן למימוש זכויות התביעה שלהן בישראל (בכפוף כמובן לסייגים לזכות העיון). העברת הדיון ללונדון אינה צריכה לפגוע בזכותן לעיון במידע שנאסף הדרוש למימוש הזכויות שנולדו בישראל.