46. זאת ועוד. ההפקעה מכוחו של חוק ההסדרה רחבה מאד בהיקפה, אך בצדה אמצעים שונים ומגוונים שמטרתם לרכך ולאזן את הפגיעה בבעלי הקרקעות: רכישת זכויות השימוש וההחזקה בלבד, ולא רכישת הבעלות; הגבלת תוקפה של נטילת הזכויות "עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו" (כאמור בסעיף 3(2) לחוק); בחינת הסכום שהושקע בבניית ההתיישבות, לעומת שווים של המקרקעין (כך שיתכן, למשל, כי במקרים שונים של בנייה קלה החוק לא יחול); פיצוי חריג בנדיבותו שאינו קיים בהסדרים אחרים, אם בדרך של הקצאת קרקע חלופית, אם בדרך של פיצוי כספי מוגדל; הגבלת תחולתו של החוק להסדרת העבר בלבד, ולא להכשרת בנייה בלתי-חוקית בעתיד – כל אלו אמצעים יחודיים שמטרתם להפחית עד כמה שניתן בנסיבות העניין את פגיעתו של החוק בזכות הקניין. לכך יש להוסיף את אופן ניהולו של הליך ההפקעה, שיתבצע תוך הקפדה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הקרקע: "סעיף 3 לחוק קובע כי הליך רכישת הזכויות יתבצע ככל האפשר על פי הוראות החוק הירדני. החוק האמור, יחד עם כללי המשפט המנהלי הישראלי, מבטיחים כי ההליך יתבצע באופן מידתי ותקין (פרסום, זכות השגה וכיו"ב). ממילא, תינתן לבעל הקרקע הזכות לבחון ולבקר ואף לתקוף בערכאות – ומטבע הדברים אף בפני בית המשפט הנכבד – את ההחלטות המנהליות הכרוכות ביישום כל אחד משלבי החוק, לרבות התקיימות התנאים הקבועים בחוק לרכישה כפויה של הזכויות" (סעיף 115 לתגובה המקדמית מטעם הממשלה).
47. אל מול הפגיעה בזכות הקניין, ניצבות התועלות הצומחות מהגשמת תכליותיו של החוק, ואותן ביקשו הכנסת והממשלה להשיג – תועלת מדינית ותועלת אנושית. ההתנגשות שבין תועלותיו של החוק, לבין הנזק הנגרם מפגיעתו בזכות הקניין, הציבה את המחוקק לפני דילמה קשה – "הסדרה במחיר פגיעה בזכות קניין או הגנה מוחלטת על זכות הקניין במחיר פגיעה בחייהן של מאות ואלפי משפחות, על ההשלכות החברתיות, הלאומיות והמדיניות הכרוכות בכך" (סעיף 121 לתגובה המקדמית מטעם הממשלה). חוק ההסדרה מבטא הכרעה בדילמה הקשה הזו – שבין הקפאה לבין הפקעה, בין פינוי לבין פיצוי. זוהי הכרעה חדה, אולם אין לומר כי היא משקפת העדפה 'גורפת וחד-צדדית'. חוק ההסדרה מכיר בפגיעתו בזכות הקניין (בין שהיא חמורה יותר או פחות), ולפיכך נוקט אמצעים שונים שמטרתם לרכך פגיעה זו עד כמה שניתן; חוק ההסדרה – במתכונתו המצומצמת, כהצעתי, כמפורט לעיל – מבקש לפגוע בזכות הקניין אך ורק לשם הגשמת האינטרסים החיוניים ביותר לחייהם של התושבים הישראלים באזור (מבני מגורים, מבני ציבור, דרכי גישה ותשתיות חיוניות); חוק ההסדרה מבטא איזון ראוי, בין התועלת הצומחת מהגשמת תכליותיו, לבין הנזק הנגרם כתוצאה מפגיעתו בזכות הקניין.