ד. דיון והכרעה
1. השאלה העומדת במוקד הליך זה, היא האם הנתבעת היתה חייבת להשיב את היהלומים ישירות לתובע כפי שנאמר בחשבוניות העסקה וכפי שהבנק דרש במכתביו או שהיא נהגה כדין שעה שהשיבה את היהלומים חזרה לחברה?
2. בחשבוניות העסקה שצורפו ליהלומים שנשלחו לנתבעת, נאמר במפורש שהיהלומים משועבדים לתובע, שהיהלומים מוחזקים בידי הנתבעת בנאמנות עבור הבנק וניתנת הוראה בלתי חוזרת לנתבעת לשלם את תמורתם או להחזירם אך ורק לידי התובע. בחשבונית נאמר כי קבלת היהלומים ע"י הנתבעת מהווה ראייה להסכמתה להוראות הבלתי חוזרות ואם היא לא מסכימה לכך, עליה להשיב את היהלומים לתובע באופן מידי. הנתבעת אישרה שכל היהלומים שהחברה העבירה לה הגיעו עם חשבוניות (עמ' 142 שורות 16-18) וכי: "חשוב להסתכל בחשבונית כדי לדעת למי לשלם" (עמ' 143 שורות 20-22 ועמ' 145 שורות 21-26). הנתבעת גם אישרה שידעה שהיהלומים משועבדים לבנק (עמ' 146 שורות 2-5).
3. על החשבונית נאמר במפורש כי השולחת היא החברה "בשם הבנק". ככל שהנתבעת היתה סבורה שתנאי הבנק לא מקובלים עליה, היה עליה להשיב מיד את היהלומים לבנק. משלא עשתה כן, היא מנועה ומושתקת מלכפור בהם. היא ידעה היטב שהבנק הסתמך על קיום תנאים אלו, שעה שהעניק אשראי לחברה. אם היא סברה שקיימת מניעה כלשהי או שמתעורר קושי טכני לבצע את החזרת היהלומים ישירות לבנק, היה עליה לנהוג בתום לב ולהודיע על כך לבנק, בטרם שהיא הפרה את התנאים והשיבה את היהלומים לחברה.
4. אכן, מדובר בהוראות ותנאים שכתובים באותיות דפוס קטנות על גבי החשבונית והיה מקום להבליט הוראות חשובות אלו. ברם, אין הדבר מפקיע את תוקף התנאים הקבועים בחשבוניות והנתבעת לא שלחה כל מכתב הסתייגות לתנאים אלו ולא השיבה את היהלומים לבנק. הנתבעת הפרה במודע את חובתה מכוח המחאת הזכות וההוראות הבלתי חוזרות שנקבעו בחשבוניות. כפי שנקבע בע"א (ת"א) 2063/02 פרנץ הס נ' עו"ד עמיחי דוד ואח' (7.5.07):
"...הרי שהחשבונית, הגם שאיננה נושאת את הכותרת "הסכם" והגם שאיננה נושאת את חתימות הצדדים, מכילה באופן מפורט את עיקרי פרטי העסקה ומעידה על מסוימות. התנהגות הצדדים – העברת התשלומים הראשונים מחד והעברת הציוד מאידך, מעידים על קיבול ועל גמירות דעת ביצירת החוזה...".
בע"א 9836/16 Societe Diamantaire CH Finkelstein Et. co/NV נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (30.04.2018) (להלן: פס"ד בנק דיסקונט) נדון מקרה דומה מאוד למקרה דנן וכב' השופט עמית קבע כי: