8. זאת ועוד: כפי שנקבע בע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (09.05.2011) (בפסקה 26 מפי כב' השופט דנציגר):
"להמחאת זכות שני יסודות: היסוד החוזי שהינו חילוף נושים והיסוד הקנייני שהינו העברת בעלות בזכות. משמעותו של חילוף הנושים הינה כי הנושה המקורי, הרי הוא הממחה, חדל להיות נושהו של החייב, והצד השלישי, הרי הוא הנמחה, הופך להיות נושהו של החייב לכל דבר ועניין. משמעותה של העברת הבעלות היא כי בעקבות ההמחאה ה"נכס" של הממחה, שהינו הזכות החוזית שיש לו כלפי החייב, עובר להיות בבעלותו של הנמחה. כתוצאתה מחילוף הנושים ומהעברת הבעלות בזכות יכול הנמחה לתבוע מהחייב את קיום הזכות, באופן עצמאי ובלתי תלוי בממחה, אשר אינו יכול עוד להפטיר את החייב ולהגיע עימו להסדרים שונים בקשר לזכות. ההמחאה נוצרת בהסכם בין הממחה לנמחה, היא אינה טעונה העברת מסמך כלשהו לנמחה ואף אינה מותנית בהסכמת החייב. יתרה מכך, מתן הודעה לחייב על ההמחאה איננה הכרחית לשכלולה של העברת הבעלות בזכות מן הממחה לנמחה, אשר עוברת כאמור על פי כוונת הצדדים. לפי חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, תוקפו של הסכם המחאה אינו מותנה במילוי דרישות פורמליות וחל עליו סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 לפיו "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת". זאת ועוד, מהסכם המחאה צריכה לעלות כוונה ברורה להעביר קניין בזכות מהממחה לנמחה, ואין צורך לציין במפורש כי הוא עוסק בהמחאה... עוד נקבע בפסיקה כי מאחר שהסכם ההמחאה נעדר כל דרישה פורמלית, די בראיה קלושה כדי להצביע על כריתתו של הסכם זה, והוראת תשלום עשויה לשמש הוכחה מספקת על קיום הסכם המחאה... התשובה לשאלה האם במקרה מסויים התבצעה המחאת זכות תלויה בפרשנות הסכם ההמחאה אשר תוכרע לפי נוסח הוראת התשלום ונסיבות עריכתה. ככלל, אם מנוסח הוראת התשלום עולה כי היא בלתי חוזרת, יש בכך כדי ללמד כי מדובר בהמחאה לטובת הנמחה והדבר מעיד על כוונה להמחות."
בהמשך נקבע שם כי:
"במסגרת המחאת הזכות הועברה הבעלות בה לידי הנמחה, ומערכת היחסים בין הממחה לחייב אינה רלוונטית יותר. יתרה מכך, נקבע בפסיקה כי החייב אינו יכול לפרוע את חובו לממחה לאחר שנודע לו על ההמחאה, ואם יעשה כן יהיה עליו לפרוע בשנית לנמחה".
ראו גם: ע"א 599/89 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חגי פאר, פ"ד מה (4) 870 (1991):
"באין הסכם אחר, התוצאה של העברת זכות היא, שהנמחה נעשה נושה של החייב במקום הממחה, אבל כל עוד לא נפרע החוב, זכאי הנמחה לגבות את המגיע לו מהממחה".