--- סוף עמוד 24 ---
עיננו הרואות כי גם במקרים דומים יושמו העקרונות שנקבעו באופנים שונים. ניתן ללמוד מהפסיקה ככלל, כי ככל שהפגם חמור יותר, וההשלמות והתיקונים מתאפשרים במועד מאוחר יותר, כך הנטייה תהיה שלא לאפשר הבהרות או תיקונים ולהפך. בנוסף, יש חשיבות לעמדת ועדת המכרזים לעניין זה, שכן בעתירות בנושאים אלו נבחן שיקול דעתה של ועדת המכרזים. לכך אפנה עתה.
4.2. שיקול דעת ועדת המכרזים
בעתירות שעניינם מכרז, נבחן שיקול דעת הרשות המנהלית, שיקול דעתה של ועדת המכרזים. נקבע לא אחת כי בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת המכרזים, אלא יבחן את החלטותיה של ועדת המכרזים לאור עילות ההתערבות במשפט המנהלי ( ראו לעניין זה: עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 26 לפסק דינו של כב' השופט עוזי פוגלמן (פורסם בנבו, 2011) וכן: עע"ם 1985/10 חברת נתיבי איילון בע"מ נגד די. אנד די. בטיחות בע"מ (פורסם בנבו, 2010).
כך, למשל נקבע בעניין ולד מרדכי (עע"מ 3241/14 ולד מרדכי קבלן לבריכות מים ובנין בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 2014), פסקה 5 להחלטתו של כב' השופט יצחק עמית):
"עמדת ועדת המכרזים, שהתקבלה בפסק דינו של בית משפט קמא, הינה שלאחר ההבהרות השונות ותוספת המסמכים, הצעתה של המשיבה עמדה בתנאי הסף. על דרך הכלל, לוועדת המכרזים נתון מרחב שיקול דעת ואין בית המשפט ממיר את שיקול דעתה המקצועי של הוועדה בשיקול דעתו."
עמד על כך, כב' המשנה לנשיאה, אלייקים רובינשטיין בעניין מטאור, בפסקה י"ט לפסק דינו:
"נקודת המוצא בבואנו לבחון את החלטתה של ועדת מכרזים היא כי בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית, אינו נכנס בנעלי הרשות ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה. בית המשפט לא ישים עצמו "כועדת מכרזים עליונה", אלא יבחן אך זאת - האם החלטתה נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, והאם מצויה היא במתחם הסבירות ..... על ועדת המכרזים, גוף המנהל את המכרז בנאמנות בעבור הציבור כולו, לפעול בהגינות, ביושר, בשויון, בסבירות, ללא שיקולים זרים או שרירות ".
טרם אעבור לבחינת החלטת ועדת המכרזים במקרה שלפניי, אעמוד על השאלה האם התקיימו בה.ב. חדשנות התנאים הנדרשים להיותה "עסק בשליטת אישה". אמנם, אין חולק כי ה.ב. חדשנות לא זכתה במכרז, ולא ביתרון כלשהו מכוח סעיף זה, אך יש בכך להעיד על התנהלותה.
5. עסק בשליטת אישה