17. הנתבעים טוענים כי השטרות עליהם חתמו נמסרו לתובע למטרה מסוימת. לשיטתם, השטרות נמסרו לתובע כנגד התחייבות התובע להשקיע בחברת הנתבעים סך של 1,000,000 $ בתמורה ל33% ממניות החברה. טענת זו של הנתבעים קשורה לנסיבות הוצאתו ומסירתו של השטר. בנושא זה ראה סעיף 20(ב)(2) לפקודת השטרות, לפיו "מותר להוכיח כי המסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקניין בשטר...". כן ראה בעניין זה ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה, לח(4)281, בעמ' 286 וכן ראה ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית נגד מגדל חב' לביטוח, מג(4)680 בעמ' 693:
"הטוען כי מסירת השיק הייתה על-תנאי - כאמור בסעיף 20 הנ"ל ¬חייב להתמודד עם שתי חזקות העומדות למי שתובע על-פי השטר: (א) חזקת המסירה כדין, העולה מהוראותיו של סעיף 20(ג) לפקודה, לפיו שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך חזקה שנמסר על-ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר (ראה ע"א 358/80 [10] הנ"ל; ע"א 665/83 [3] הנ"ל); (ב) החזקה כי התנאי למימוש השטר נתקיים. חזקה זו מעוגנת בפסיקה ונובעת מחזקת התמורה שיסודה בסעיף 29(א) לפקודה".
על הנתבעים להוכיח כי אכן מסרו השטרות למטרה מיוחדת.
גרסת התובע לעניין נסיבות חתימת ההסכם
18. לגרסת התובע, ההסכם מיום 05.08.2010 הוא עסקת היסוד מכוחה ניתנו השטרות מושא ההליך. לגישתו, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובע הלווה לנתבעים סך של 160,000 דולר ארה"ב, והנתבעים התחייבו, במסגרת חתימתם על ההסכם והשטרות, להשיב לתובע סך של 350,000 דולר ארה"ב. התובע מפנה בעניין זה לנוסח ההסכם עליו חתמו הנתבעים.
19. להלן סעיפי ההסכם מיום 05.8.2010, החשובים לעניינו:
"הואיל והיזמים (הנתבעים – נ.א.) הקימו מיזם בתחום הזהב והיהלומים בטנזניה להלן: "המיזם";
והואיל ושוחט השקיע ביום 3.5.10 במיזם סך של 160,000 $
(מאה ושישים אלף דולר של ארה"ב);
והואיל והיזמים התחייבו להחזיר לשוחט בגין השקעתו במיזם סך של 350,000 $ (שלוש מאות וחמישים אלף דולר של ארה"ב);
והואיל והצדדים מעוניינים לקבוע את תנאי החזר הכספים כמפורט בהסכם זה;
אי לכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלקמן:
1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו.
2. רון סלע ותמיר פורמגיו שניהם ביחד וכל אחד לחוד מתחייבים לשלם לשוחט סך של 350,000 $ (שלוש מאות ומישים אלף דולר) במועדים ובתנאים כדלקמן:
א. סך של 350,000 $ ישולם בחמשה תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 70,000 $ כ"א כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 1.12.10.
ב. להבטחת התשלומים ימסרו היזמים לשוחט חמש שטרי חוב ו/או המחאות ע"ס 70,000 $ כ"א משוכים וחתומים על ידם לפק' יוסף שוחט למועדים הנקובים בסע' א' לעיל.
ג. רון סלע ותמיר פורמגיו רשאים להעביר את התשלום מכל חברה שבבעלותם.
ד. רק פרעון שטרי החוב ו/או המחאות יחשבו כתשלום בפועל.
ה. התשלום הינו בשקלים לפי שער יציג של הדולר ביום התשלום בפועל או בדולר ארה"ב.
3. הצדדים מצהירים כי כפוף לפרעון התשלום של 350,000 $ במלואו ובמועדו לא תהיה לצדדים כל תביעה ו/או טענה האחד כלפי רעהו בגין עסקאות שבוצעו ביניהם עד ליום חתימת הסכם זה." (טעויות הכתיב במקור – נ.א.).
20. לטענת התובע, במהלך שנת 2010 נוצר קשר בין הצדדים בתיווכו של המנוח דוד חלפון ז"ל, וסוכם בינו לבין הנתבעים, כי יעביר להם סך 160,000 דולר ארה"ב, ובתמורה ישיבו הנתבעים לתובע סך 320,000 דולר ארה"ב, תוך חודש, אך לטענתו, משום שהנתבעים לא עמדו בהסכם, נחתם הסכם החוב מיום 05.08.2010. לגרסתו, תשלום 320,000 דולר ארה"ב על ידי הנתבעים לא הותנה בתנאי כלשהו. ראה לעניין זה עדותו של התובע, לפיה "זה לא שקר שאנו דיברנו על השקעה בטנזניה, אבל לא על הלוואה. מדובר בשתי עסקאות נפרדות" (עמ' 20, שורות 9-10 לפרוטוקול מיום 01.05.2019). כן ציין התובע בעדותו כי "העסקה הייתה 160 תמורת 320 זאת הייתה הצעה של תמיר ודודי... רוני הציע לי כל מיני שותפויות כאלה ואחרות לא היה בזה שום הצעה כדאית להשקעה" (עמ' 18, שורות 17-20, שם).
21. בעדותו מיום 01.05.2019 ציין התובע, כי "מהיום הראשון הם הציעו את ההצעה לגבי ההלוואה של ה-160,000 דולר, ההצעה הייתה לקבל 160,000 דולר ולהחזיר 320,000 דולר תמורת ביצוע איזה שהיא עסקה מהירה לרכישת זהב ומכירתו" (עמ' 17, שורות 14-16, שם). כמו כן, ציין בעדותו, ביחס לנספח 13 לתצהיר הנתבעים, מסמך הצהרה עבור הבנק להעברת סך 100,000 דולר לטובת חברת דארגו, כי "המסמך הזה נעשה לאחר שהם קיבלו את הכסף כבר" (עמ' 16, שורה 12, שם). עוד הוסיף "הכסף עבר לפני הנייר ביום 25.5 והמסמך חתום ביום 23.5 על ידי דרגו ואכן ביום 25.5 על ידי יוסי שוחט" (עמ' 16, שורות 16-19, שם).
22. את תביעתו, בכל הנוגע להתחייבות הנתבעים לשלם לו סך של 350,000 דולר בצירוף ריבית, מבסס התובע הן על סעיפי ההסכם שלעיל, והן על התכתבויות בדוא"ל המעידות לגרסתו על התחייבויות הנתבעים לפרוע חובם בהתאם ע"פ השטרות (סעיפים 4-8 לסיכומי התובע). ביניהן, דוא"ל מיום 12.9.2012 (נספח 32 לתצהירי העדות הראשית של הנתבעים) בו הנתבעים מציגים לתובע פירוט מצב החברה ופעילותה, ושתי הצעות להסדרת החוב. בין היתר נכתב במסמך כי לנתבעים "היה ברור שחתימה על ערבות כזו היא למטרת ומותנית בהשקעה שלך בחברה... בסופו של יום לא השקעת כסף בחברה ופנינו להסדר חוב על ריבית חודשית של 2% על קרן ההלוואה וכך אכן נחתם באוגוסט 2011".
23. לטענת התובע, ובשים לב למסמכים הנ"ל, הנתבעים לא דרשו לבטל ההסכם, אלא כתבו כי עליהם להסדיר החוב, ואף ציינו את פרטי ההלוואה שניתנה על ידי התובע: "1. בחודש מאי 2010 ניתנה על ידך הלווה ע"ס 160,000 $ לטובת עסקה שניסינו לבצע בסחר בזהב. 2. ההסכם היה שבמידה והעסקה תבוצע, תכפיל את כספך משמע תקבל חזרה את קרן ההלוואה + 160,000 $ = 320,000 $.". כמו כן, דוא"ל מיום 25.4.2014 (נספח י"ג לתצהיר העדות הראשית של התובע) בו הנתבעים שולחים לתובע הצעה להסדר ההלוואה (במסמך זה נכתב, בין השאר, כי יש לקחת בחשבון שלא בוצעה השקעה נוספת על ידי התובע ולא התאפשר לנתבעים להתקדם במסלול שחשבו שהיה מאפשר את התשואות עליהן דיברו).
גרסת הנתבעים לעניין נסיבות חתימת ההסכם
24. בעדותו אישר רון סלע – הנתבע 1 (להלן "רון"), כי הוא חתום על שטרי החוב וההסכם, וכי לא השיב לתובע סכום כלשהו מתוך 160,000 $ (עמ' 1 שורות 14-15, 18-19 לפרוטוקול דיון ההליך השני מיום 29.10.2017). כך העיד גם מר תמיר פורמג'ו – הנתבע 2 (להלן "תמיר") (עמ' 1 שורות 17-20, עמ' 2 שורות 6-7, שם). בסעיף 4.2.6 לתצהיר שצורף בתמיכה לבקשת הרשות להגן, כותב רון: "...אנו לא מתכחשים לעובדה שיוסי אכן העביר מימון כולל לטובת המיזמים המשותפים בסך 160,000 $...".
25. בתצהירו, שצורף בתמיכה לבקשת הרשות להגן, כותב רון בסעיף 4.2.7, כי חתמו על השטרות וההסכם "מכיוון שרצינו לבסס אמון, התחייבנו לשמש כערבים אישית לכך שהוצאות יוצאו אך ורק לצורך הפעילות המוסכמת בין הצדדים ולטובת המיזמים (אך בוודאי שמעולם לא הסכמנו לשמש כערבים להצלחתו).".
26. טוענים הנתבעים, כי חתמו על ההסכם מיום 05.08.2010 ועל השטרות ומסרו אותם לתובע כנגד התחייבות מותנית מצד התובע, להשקעה סך מיליון דולר בתמורה להקצאת מניות בחברת הנתבעים, בסך 33%.
לעניין ההסכם הנוגע להחזרת הסך העומד על 160,000 דולר לתובע, ציין הנתבע רון סלע בעדותו מיום 01.05.2019: "אני אומר שיוסי אמר לי שבכדי שיוכל להשקיע מיליון דולר מחוץ לבלעדיות עם השותפים העסקיים שלו הוא חייב להראות שהוא כביכול סגר את העסקה הקודמת של 160 אלף דולר בכדי להכניס הלוואה חדשה של תמיר ושלי בגובה אותו "חוב" בכדי שהפעילות של החברה תוכל להחזיר את זה". (עמ' 9, שורות 3-6 לפרוטוקול מיום 01.05.2019). כן ראה עדותו של הנתבע תמיר פורמג'יו לעניין החתימה על ההסכם והשטרות, לפיה "כדי להפוך את זה לחוב אישי שלנו כשיוסי חתם בלחיצת יד ובמילה שהוא מתחייב להשקיע מיליון דולר במיזם שהוצג ונבנה לו" (עמ' 12, שורות 27-28, שם), וכי "רצינו שיחתם הסכם שהוא אומר שהוא משקיע מיליון תמורת התחייבות אישית שלנו. אנו רצינו שהכל יהיה רשום כמקשה אחת והוא ביקש שנפריד את ההסכמים..." (עמ' 13, שורות 10-11, שם).
למי העביר התובע כספים, מהם הסכומים ומתי הועברו
27. בשים לב לעמדות הצדדים כפי שצוינו לעיל, יש לבחון, בין השאר, למי התובע העביר כספים, כמה העביר ומתי העביר וכן מטרת העברת הכספים. בעדותו מיום 16.12.2018, ציין רון סלע, כי התובע העביר לנתבעים את סך 160,000 דולר כחצי שנה טרם חתימתם על שטרות החוב, "ללא שום תמורה" (עמ' 6, שורות 18-20 לפרוטוקול מיום 16.12.2018). כן ציין בעדותו מיום 01.05.2019 כי "הכסף עבר מס' חודשים לפני וללא הסכם... 60 אלף דולר ללא הסכם, יוסי שוחט העביר 60 אלף דולר במזומן, אלי דרך שותפו המנוח מר אודי חלפון עבור כסף שישמש לבחינה שלהם להשקעה בעסקת סחר שלהם באפריקה שבה היינו קבלני ביצוע שלהם... 100 אלף דולר הועברו מחברת ג'יי אס אייג' של מר שוחט לחברת דרגו בטנזניה... ה100 אלף דולר כדי לממן את פעילות החברה שלי ושל תמיר בטנזניה" (עמ' 9, שורות 9-16 לפרוטוקול מיום 01.05.2019).
28. התובע אישר בחקירתו שסך של 60,000 דולר ארה"ב ניתנו על ידו במזומן לדוד חלפון ז"ל (עמ' 15 שורה 13, שם) כן העיד כי עובר לקבלת סכום זה לא היה לו כל קשר עם הנתבעים אך דוד חלפון אמר לו: "הוא אמר שהוא מעביר להם הלוואה של כסף זו הלוואה פיננסית והם מחזירים לי כפליים. יש להם עסקה טובה וזה מה שהם עושים" (עמ' 15 שורות 16-17, שם). בעדותו לעניין דוד חלפון, ציין כי "..הוא בא והציע הצעה לשותפות ואמר שיש שני חברים אני לא הכרתי את רוני ואת תמיר, יש שני חברים ויש להם עסקה ובעסקה הזו הם יכולים להרוויח הרבה והם מוכנים לשלם כפליים מסכום ההשקעה"(עמ' 15 שורות 7-9, שם).
התובע לא הציג כל מסמך ממנו עולה התחייבויות של הנתבעים כלפיו כנטען על ידו והעיד בעניין זה: "אם היה הסכם הוא היה בין דודי לבינם. ראיתי את ההסכם זה היה דף אחד שהועבר בטיוטה או באיזה מסמך על דף נייר. הדף לא נמצא אצלי אולי אצל האלמנה אני לא יודע. אבל את העתק המקור יש אצל רוני למרות שהוא מכחיש את זה" (עמ' 19 שורות 6-8, שם).
בנושא זה הציגו הנתבעים "טיוטת הסכם לעסקת סחר מזדמנת מיום 28.04.2010 שהועברה למר חלפון ז"ל" (נספח 8 לתצהיר עדות ראשית). עיון בטיוטה זו, שאיננה חתומה אך מציינת את שמות הנתבעים ואת שם התובע, מפרטת הסדר מימון לטווח קצר בין שתי חברות לצורך ביצוע עסקה בטנזניה. אין בה תמיכה לגרסת התובע בדבר תשלום "כפליים מההשקעה", אלא פירוט של העמדת המימון והתנאים בהם יוחזר המימון וכן התחייבות אישית של צד ב' "כי השימוש בכסף יבוצע בכפוף להסכמות בין הצדדים ואל מול הפעילות המוגדרת נשואת הסכם זה..".
עדות התובע, המפורטת בסעיף 5 לתצהיר עדות ראשית, לפיה:".. תוך שהם מתחייבים להשיב בתוך חודש ימים על כל דולר שיקבלו שני דולר...", אינה נתמכת בכל מסמך והיא בניגוד למסמך שצוין לעיל.
29. בכל הנוגע להעברת הסך של 100,000 דולר ארה"ב ובשים לב לסעיף 3 לטיוטת מזכר ההבנה, בו צוין במפורש, כי "כספים אלה ייחשבו כהלוואה מהמשקיע לחברה" (נספח 15 לתצהיר הנתבעים), העיד התובע: "הצדדים לפי הכתוב כאן זה בין תמיר פורמג'יו מטעם חברת דארגו לבין יוסף שוחט מטעם חברת די. אס. הייצ'. זה לא מסמך חתום" (עמ' 17, שורות 1-3, שם). כן ציין התובע כי "הכסף הועבר לפי בקשתם של תמיר ורוני לאן שביקשו שזה היה לדרגו אבל זה לא סותר שזה נועד לכסף אישי שלהם" (עמ' 16, שורות 23-25, שם).
30. נספח א' לתצהיר התובע, מסמך בנק מזרחי מיום 25.02.2010, מלמד כי הסך של 100,000 דולר ארה"ב הועבר מחשבון חברה בשם J.S.H SECURITY IND LTD, בבעלותו של התובע, לחשבון בנק בטנזניה של חברה בשם DARGO COMPANY LTD, אשר בשליטת הנתבעים.
נספח 13 לתצהיר הנתבעים הינו מסמך כוונות מיום 23.05.2010 בו מסבירים הצדדים מהי הסיבה להעברת הסך של 100,000 דולר ארה"ב ומציינים כי סכום זה יחשב כהלוואה של המשקיע לחברה (סעיף 4 למסמך).
נספח 15 לתצהיר הנתבעים הוא נוסח בעברית של מזכר ההבנה, ובסעיף 3 נכתב: "כספים אלה ייחשבו כהלוואה מהמשקיע לחברה".
לעניין זה, ראה הסברו של התובע: "המסמך הזה נעשה לאחר שהם קיבלו את הכסף כבר. המסמך הזה הוא הצהרת כוונות שההסכם הוא חוקי וכדי שהם יוכלו למשוך את הכסף מהבנק" (עמ' 16, שורות 11-13, לפרוטוקול מיום 01.05.2019), כן ראה עדותו: "את הכסף הם קיבלו (תמיר ורוני), כנראה שהבנק ביקש מהם להצהיר מאיפה הכסף בא, הוא בקש הצהרה לענין מקורו של הכסף ואז העברתי להם את המסמך שמאשר שאנו חברה וכו'" (עמ' 16, שורות 1-3, שם).
31. העולה מהאמור לעיל: סך של 60,000 דולר, הועבר על ידי התובע לדוד חלפון ז"ל. התובע לא פגש את הנתבעים ו/או מי מהם עובר להעברת הסכום הנ"ל, ולא נחתם ביניהם כל הסכם בעניין זה. לטענת התובע, הסתמך על דברי דוד חלפון ז"ל כי יקבל מהנתבעים סכום כפול בגין השקעה זו. אין כל ראייה תומכת בגרסת התובע בעניין זה. לטענת הנתבעים, סך זה הועבר לחברה שבבעלותם, על ידי שותפיו של התובע במיזמים באפריקה בחודש פברואר 2010, כאשר החברה שימשה כקבלן ביצוע חיצוני לעסקה שביצעו התובע ושותפיו, כחלק מהשקעת התובע יחד עם שותפיו, במיזם בבורקינה פאסו, אפריקה.