הרב נשר תוהה על מעמדה של חברת האשד בדיונים ומותח ביקורת על התנהלותה בדיונים. לדבריו, מינוי חברה זו לאיתור הקדשות היה לתקופה קצובה ולא הוארך.
הרב נשר דוחה את טענות המערערים ביחס לניסיון השתלטות חרדית על בית הכנסת. לדבריו, רבני בית הכנסת מאז ומעולם, בעלי התפילה בעבר, בעל הקורא עד היום הזה, בחורי הישיבה הנקראים להשלים מניין בשבתות – נמנים עם הציבור החרדי. אך אף על פי כן, מעולם לא התעוררה מחלוקת בין מתפללי בית הכנסת לבין הציבור הדתי, החרדי או בני עדות שונות, ושעריו היו פתוחים תמיד לכל מתפלל מכל גווני הציבור היהודי בלי הבדל השקפה או עדה. בית הכנסת תמיד התנהל כבית כנסת עם גוון חרדי אשר דלתותיו פתוחות בפני המתפללים מכל גוון שהוא.
הרב נשר מדווח כי בית הכנסת בית יהודה לא היה פעיל בימות החול כלל מאז מלחמת המפרץ בשנת 1991, וגם קודם התקיימו בו מניין בדוחק לתפילת שחרית בלבד. רק בשבתות התקיימו מניינים בבית הכנסת, כשתורם שילם מכספו לכמה אנשים כדי שיבואו להשלים מניין. לדברי הרב נשר, הוא עצמו התבקש לא אחת להביא את ילדיו ואת חבריהם כדי להשלים מניין. הרב נשר מציין כי חידוש פניו של בית הכנסת והקמת כולל אברכים שבו החל לאחר חג הפסח של שנת תשע"ב, לאחר פטירת הנאמן זאב נובוסלסקי ז"ל ובטרם מונו נאמנים חדשים להקדש. הרב נשר אינו מקבל את טענת המערערים כי ההקדש נוהל כסדרו במשך עשרות שנים. לטענתו, היה זה "שלטון יחיד" ומעולם לא התקיימו ישיבות של נאמני ההקדש, ורק בשנים האחרונות הוגשו דו"חות ואף הללו – בנוגע לבית הכנסת בלבד ולא ביחס לאגפיו האחרים של ההקדש שנוהלו בנפרד מבית הכנסת.
לסיכום, הרב נשר טוען שאינו מתנגד לכל החלטה שתתקבל בשאלת הערכאה המוסמכת לפקח על ניהול ההקדש, אלא שהוא מבקש שתישמר זכותו להופיע ולהביע את עמדתו, המובעת מתוך ראיית טובת ההקדש ושמירת מטרותיו, תוך שמירת עצמאות בית הכנסת והיכולת להמשיך בקיום שיעורי תורה והפצת תורה לרבים במתחם בית הכנסת.
בקשת ב"כ היועץ המשפטי מיום ה' בטבת תשע"ד (8.12.13)
טרם נתייחס לגופם של דברים יש מקום לציין את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה להחזיר את הדיונים לבית הדין האזורי. בקשה זו נסמכת על טענת הרב נשר בדבר חומר חדש שברצונו להגיש
--- סוף עמוד 15 ---
לתיק, בפועל לא הוגש החומר, ומאחר שמדובר בתיק אשר נמשך כבר זמן רב מדי אין אנו מוצאים טעם מספיק לקיים סבב דיונים נוסף בבית הדין האזורי.