--- סוף עמוד 28 ---
trustees, who shall act by majority of votes, and that any vacant office of a trustee shall be filled the remaining trustees.
Given this 15th day of March, 1944.
(–) R.B. Bodilly – President
להלן תרגום המסמך האמור (תרגום חופשי):
מהות הבקשה: בקשה להכרזת הנכס הידוע בתור מספר 17 בגוש 73 ירושלים כהקדש צדקה על פי סעיף 37(1) לפקודת ההקדשות לצרכי צדקה.
צו
לאחר קריאת הבקשה שהוגשה על ידי עו"ד מ' גראטש בשמו של המבקש ותצהיר התמיכה בבקשה, ולאחר שמיעת באי כוח שני הצדדים, מצוּוֶה ומוצהר בזאת כי הנכס, האתר והבניינים אשר עליו, כפי שמוצג בתכנית המסומנת "A", הממוקמת ברובע בית-יעקב, ירושלים, ואשר גבולותיו הם צפון, מערב ודרום – דרכים, במזרח – קוקיא, והרשום בפנקסים של מס הרכוש העירוני, ירושלים, כחלקה 17 בגוש 73, הוא הקדש צדקה בהתאם להוראות פקודת ההקדשות לצרכי צדקה, למטרת בית הכנסת בשם "בית-יהודה" ובית ספר ללימודים דתיים לטובת התושבים היהודים האשכנזים של רובע ושכונת בית-יעקב, ויש לרשום את הנכס בהתאם לאמור במרשם המקרקעין בירושלים.
בנוסף לכך מצוּוֶה בזאת כי האדונים שמריה אשכנזי, טוביה סלומון וחיים צבי גרינברג, משה אשכנזי ושמעון אברהמי ימונו לנאמנים, שיפעלו על פי רוב קולות, וכי אם יתפנה מקומו של אחד הנאמנים יתמלא מקומו על ידי הנאמנים הנותרים.
ניתן היום 15 מרץ 1944.
(–) ר' ב' בודילי – נשיא
על סמך החלטה זו של בית המשפט נרשם הנכס בתאריך ו' באייר תש"ה (19.4.1945) בספרי האחוזה על שם נאמני ההקדש לטובת שימוש כבית כנסת ובית ספר ללימודים דתיים.
בשנת 1982 פנה הרב דוד נשר לבית הדין וביקש למנותו אפוטרופוס על הקדש בית יהודה, בבקשה הוא מציין כי ככל הידוע לו אין אפוטרופוסים על הנכס.
בית הדין ביקש לקבל את תיקי רישום ההקדש מבית המשפט. על פי החומר שבידינו אין תיעוד על קבלת החומר המבוקש, וההליך התמסמס ונזנח.
ככל הנראה בשנת 1999 פנו גבאי בית הכנסת לבית המשפט וביקשו למנות אפוטרופוסים להקדש. ככל הידוע נענה בית המשפט לבקשה ואכן מונו אפוטרופוסים ובהם מר זאב נובוסלסקי, אחד המערערים שבפנינו.
כמו כן הוגשה בקשה מטעם הקדש "בית הכנסת בית יהודה" לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך ה"פ 10384-05-12 [פורסם בנבו] למנות את יהודה נובוסלסקי, איגור ברט, אלעד זעירא, דוד אנגלהרט ויחיאל קיסינג כאפוטרופוסים חדשים להקדש.
כאמור לעיל, לאור העובדות והמסמכים שנפרסו לפנינו ולרבות לאור דברי המערער עצמו – מר זאב נובוסלסקי – אנו מאמצים את קביעתו העובדתית של בית דין קמא שמדובר בשני הקדשות שונים. סקרנו את ההיסטוריה של כל אחד משני ההקדשות – נתוני השטח, מטרות והליכי יצירת ההקדש והתדיינויות המשפטיות.