נוסחו של סימן 53(3) לדבר המלך קובע כי סמכותו של בית הדין הרבני היא "בכל עניין הנוגע ליצירתו או להנהלתו הפנימית של ווקף או הקדש דתי, שנוסדו בפני בית דין רבני לפי דיני ישראל". סמכותו של בית הדין הרבני תלויה אפוא בקיומם של שני יסודות: (א) "ייסוד" ההקדש בפני בית הדין הרבני; (ב) ייסוד שנעשה "לפי דיני ישראל".
--- סוף עמוד 30 ---
החל מחקיקת דבר המלך הנ"ל אין סמכות השיפוט של בית הדין הרבני תלויה בדרך שבה מקימים הקדש בדין השרעי ואף לא בדין האנגלי. ייתכן – אף שאין לומר שזה המצב בענייננו – שהקדש אינו תקף לפי אחד מדינים אלו, אך הוא בר תוקף לפי דיני ישראל. המונח הקדש לעניין בית הדין הרבני מתפרש על פי גדרי דין תורה. כדברי הנשיא זמורה לעניין פרשנות מונחי המעמד האישי בדבר המלך:
"אין להניח שהמחוקק רצה להכניס את דיני העדות השונות כולן כאחת לתוך המסגרת של המונחים האנגליים על דקדוקיהם. מסגרת כזאת היתה מיטת סדום לדיני העדות למיניהן..."
"לפי דעתי יש משקל רב לסברה שעלינו לפרש את מונחי המעמד האישי לפי דיני העדות השונות, דווקא משום שהמחוקק רצה, כנזכר לעיל, לשמור את המצב הקיים..." (ע"א 376/46 רוזנבוים נ' רוזנבוים, [פורסם בנבו] פסקים עליון ב 5).
בדרך דומה הילך בית הדין המיוחד בתקופת המנדט הבריטי בפסק דין בתיק בד"ם 3/45 ברנוביץ נ' ברנוביץ, וקטע מדבריו צוטט בפסק דין בביד"ם 1/49 רוזנבאום נ' רוזנבאום, [פורסם בנבו] פסקים ז 1027, 1046:
"בדרך כלל יש לתת לביטויים שזכרם בא בדבר המלך במועצה את מובנם האנגלי, אך לכלל זה קיים הסייג המקובל, שאם הדבק הדברים מורה אחרת, מחובתנו לסטות מהמובן האנגלי הצר של המונח."
עוד ראוי לצטט לענייננו את דברי השופט אגרנט בביד"ם 1/49 הנ"ל (שם, עמ' 1048):
"ולבסוף, קיימת דעה חשובה האומרת כי את ההגדרה של המונח 'ווקף', הנזכר בסעיפים האמורים של דבר המלך הנ"ל, יש לשאוב מתוך המקור של המשפט המוסלמי, בו נוצר והתפתח מוסד זה (ויטה, ע' 29). אכן, אין בדעתנו לקבוע מסמרות בנדון זה, אלא רצוננו רק לציין, כי השיפוט במונח 'ווקף' דוקא על-ידי המחוקק באותם הסעיפים, אינו מאפשר פניה למשפט האנגלי, על כל פנים, לשם קביעת מהותו של המושג הזה."
דבר המלך הנ"ל מצרף לפונדק אחד שני מונחים "ווקף" ו"הקדש דתי". ברי שכוונת המחוקק הייתה להרחיב את סמכות בית הדין הרבני: לא רק ווקף המצוי בגדרי מונח זה לפי הדין השרעי שקדם לדין האנגלי בארץ ישראל, אלא גם הקדש דתי לפני גדרי המונח בדין הדתי היהודי (וראו והשוו לעניין החלת החלת דוקטרינת "האישיות המשפטית" לפי הדין הדתי על הקדש דתי: ע"א 2364/04 יאלי הרן נ' הקדש קרן המנוח יצחק גבריאלוביץ ז"ל [פורסם בנבו] (2010)).