פסקי דין

810397/ הקדש בית יהודה נ' המפקח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים - חלק 48

24 יולי 2017
הדפסה

ברי כי כאשר התייצבו אפוטרופוסי ההקדש – טוביה סלומון ושמריה אשכנזי – וביקשו מבית הדין שפעל כדין במסגרת תקנות כנסת ישראל בט"ו תמוז תש"ב לתת תוקף חוקי לקדושתו של הנכס בתור הקדש דתי ולהוציא שטר הקדש רשמי בהתאם לדת והחוק ולמנותם כאפוטרופוסי ההקדש – "[...] בקשו לעשותה הקדש דתי עולם [...]" – קיבלו הם על עצמם והכפיפו את ההקדש ‏לסמכות בית הדין הרבני.

כאמור בתקנות 'כנסת ישראל' די ‏אפילו ברוב הנאמנים, ואין צורך בכולם (כבמקרה דנן שבו הופיעו כולם), לקניית הסמכות, ומכאן ואילך היה זה בית הדין הרבני שמינה את ‏האפוטרופוסים על ההקדש ופיקח על ניהולו ומטרותיו.‏

ואכן ביום כ"ד תמוז תש"ב (9.7.1942) אישר בית הדין הרבני בירושלים ‏בראשות הרה"ג חזקיה שבתי זצ"ל (בתיק 6/4/702) שטר הקדש ‏על הנכס הידוע כגוש 73 חלקה 17 בשכונת בית יעקב ירושלים, ‏ועל בית הכנסת "בית יהודה" שעליו. עוד קבע בית הדין שההקדש ‏הוא הקדש דתי לתפילה ולימוד קודש לתינוקות של בית רבן, לא ‏יימכר ולא ייגאל לעולם. וכן שניהול ההקדש יהיה על ידי ר' טוביה ‏סלומון ור' שמריה אשכנזי, ולאחר אריכות ימיהם – על ידי ‏אפוטרופוסים שימונו על ידי בית הדין.

לאור עובדות אלה, טענת המערערים וב"כ היועץ המשפטי לממשלה – שלפיה בית הדין הרבני משולל סמכות לדון ביצירתו ובענייניו הפנימיים של ההקדש בשל ייסוד ההקדש ויצירתו בפני בית הדין השרעי – משוללת יסוד ויש לדחותה מכול וכול, שכן בהופעת האפוטרופוסים לפני בית הדין וההודאה בקיום ואישור ההקדש יש בהם כדי לייסדו מחדש, וזאת אף אם היה פסול או מחוסר סמכות קודם לכן.

--- סוף עמוד 42 ---

דעתנו נתמכת בפסיקת בתי המשפט ולרבות בפסיקת בית המשפט העליון. זאת כפי שקבע השופט זילברג בע"א 27/49 (לבנון נ' אלמליח, פ"ד ג 68, 82–80 (1950)), שגם הקדשות שלא נוצרו בהתאם לתנאים הנדרשים על פי דין להקמתם, ניתנים לריפוי ולהקמה מחדש גם שלא על ידי המקדיש עצמו, וכפי שנאמר שם (בעמודים 81–82):

"ספק גדול אם אנו רשאים להרהר אחרי כשרותו החוקית הדתית של ההקדש, לאחר שהסמכות הדתית העליונה של הארץ והיא הרבנות הראשית לא"י ראתה את ההקדש כשר לפניה ואישרה אותו 'לפי כל תנאיו'."

ובהמשך:

"עצם העובדה כי הרבנים הראשיים אישרו את ההקדש, מוכיחה למדי כי הם הכריעו, הלכה למעשה, כדעת המכשירים, ושוב אין מקום לומר, כי ההקדש לא נעשה על פי דיני ישראל במובן סימן 53(3)".

בנוסף אנו למדים מלשונו הברורה של כב' השופט זילברג בפסק הדין הנ"ל (בעמ' 80 מול אותיות א, ב):

עמוד הקודם1...4748
49...74עמוד הבא