פסקי דין

810397/ הקדש בית יהודה נ' המפקח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים - חלק 51

24 יולי 2017
הדפסה

"אף שבתחילת הדרך סברה הפסיקה כי בית הדין הרבני קנה סמכות לדון גם בהקדשות שנוצרו על ידי יהודים לפני בית הדין השרעי, שעה שדרך יצירה זו נכפתה עליהם בשל המצב המשפטי שחל תחת השלטון העות'מאני, נקבע בסופו של יום שלא כך הוא הדין.

--- סוף עמוד 44 ---

לעניין זה נקבע כי כאשר מדובר בהקדש דתי לא מוסלמי שכונן בפני בית דין שרעי, הסמכות לדון בענייני ההקדש נתונה לבית המשפט המחוזי, בהתאם להוראות סעיפים 37 ו־17(ג) לחוק הנאמנות, ולא לבית הדין הדתי של העדה אליה השתייך יוצר ההקדש (בג"ץ 59/58 ג'דאי נ' בית הדין הדתי של העדה היוונית קתולית, פ"ד יב 1812 (1958); דעת הרוב בבד"מ 5257/94 פודהורצר נ' קופרשטוק, [פורסם בנבו] מיום 19.9.96; ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף סלום, פ"ד נא(4) 811 (1997), להלן: הלכת עמותת בני מוטרנות הגליל; ע"א 11593/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' הקדש העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון, [פורסם בנבו] מיום 17.10.06, להלן: הלכת הקדש העדה הספרדית).

עם זאת, נקבע כי 'כאשר מדובר בהקדש שנוסד במקור בפני בית דין שרעי וכונן מחדש בפני בית הדין הדתי של העדה הנוגעת בדבר, קונה אותו בית דין דתי סמכות לדון בענייני ההקדש כאילו ההקדש נוסד מלכתחילה בפניו' (הלכת הקדש העדה הספרדית, בפסקה 8 לפסק הדין; וראו גם ע"א 27/49 לבנון נ' אלמליח, פ"ד ג 68, 80–82 (1950), להלן: הלכת לבנון; הלכת עמותת בני מוטרנות, בעמ' 825–826) [...]" (ההדגשות הוספו).

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 234/16 ברוך יששכר קנפלר נ' אברהם ברגמן ואח') [פורסם בנבו], והוא עודנו תלוי ועומד.

לאור האמור גם אם נלך בדרכם של המערערים (ללא שאיששו טענתם וביססו אותה בראיות או אסמכתאות), שבמקרה דנן מדובר בהקדש אחד ובנכס אחד אשר נוסד בתחילה לפני בית הדין השרעי, עדיין אין מקום לשנות מקביעת בית הדין קמא משום שלדעתנו בהופעתם של אפוטרופוסי ההקדש ה"ה אשכנזי וסלומון בשנת 1942 בפני בית הדין ואישור בית הדין את ההקדש הביאו השניים לכינון מחדש של ההקדש ולהכרה בסמכותו העניינית של בית הדין בניהולו.

למעלה מן הדרוש נוסיף שוב כי הטענה שבית הדין לא יכול היה לכונן את ההקדש בשנת תש"ב (1942) שכן ההקדש כבר היה קיים לא נסמכה על שטר הקדש קודם שהובא בפנינו אלא על השערה המשתמעת מעובדת קיומו של בית הכנסת כבר בשנת תר"מ (1880) או קודם לכן ועל הטענה שכבר בשנת תרפ"ח (1928) מונו על ידי בית הדין עצמו נאמנים להקדש גראף.

עמוד הקודם1...5051
52...74עמוד הבא