שתי ההתחייבויות הנוגדות של פיק"א באו לעולם בטרם נחקק חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. לכן לא חלה דרישת הכתב המהותית הקבועה בסע' 8 לאותו חוק (סע' 166(א) לחוק המקרקעין). יש לזכור גם הוראת סע' 161 לחוק המקרקעין שהתיימרה להעביר מן העולם זכויות מן היושר מרגע תחילתו של חוק המקרקעין.
10. לכאורה גם לא יחול במישרין המשטר הקבוע בסע' 9 לאותו חוק; אולם ממילא אימץ סע' 9 לחוק המקרקעין את עקרונות הדין ששרר קודם לחקיקת חוק המקרקעין, ביחס לעסקאות נוגדות במקרקעין.
ראה למשל הסיכום שלהלן בסע' 20 של פסק הדין בהפ(מחוזי - נצ') 128/02 אורי הוכפלד נ' אברהם גרנוף:
"...עקרונית, חרף הוראות חוק המקרקעין, לא פסו הזכויות מן היושר, מן הארץ, שעה שאלה נולדו קודם לכניסת החוק לתקפו.
לדעת השופט זוסמן בע"א 181/73 שטוקמן נ' ספיטאני פ"ד כח(2) 182, סעיף 9 לחוק המקרקעין מעמיד "זכויות מן היושר תוצרת הארץ". לדעת השופט ברק (כתוארו דאז), בד"נ 21/80 ורטהיימר נ' הררי
--- סוף עמוד 18 ---
, פ"ד לה(3)253, אין ספק, כי זכויות שביושר, שנרכשו קודם כניסת חוק המקרקעין לתוקף, יעמדו גם כיום (ר' ע"א 6906/00 ענבתאוי נ' בר, פ"ד נו(5) 280), וזאת גם אם לפי סעיף 161 לחוק המקרקעין, בוטלו הזכויות שביושר במקרקעין.
על כן, בית המשפט מוסמך לפסוק גם לפי דיני היושר שחלו קודם לחוק המקרקעין, וזאת לפי סעיף 44 לפקודת ההסדר. ברם, אף אם גם אנו נבחן את המקרה דנן לאור מערכת הזכויות שביושר, הרי שהשיקולים המנחים את בית המשפט, בבואו לקבוע אם הוכחה זכות שביושר או לא, מביאים במקרה דנן לאותה תוצאה שהגעתי אליה לעיל.
בת"א (תל-אביב-יפו) 1604/93 - נציבים וציוד נ' חברת החשמל, תק-מח 96(2), 5630, עמ' 5635 נאמר כי :
"העיקרון המרכזי שבדיני היושר EQUITY LOOKS ON THAT AS DONE WHICH OUGHT TO BE DONE המשתקף בהלכה שזכות הנובעת מהתחייבות לביצוע עסקה במקרקעין, עדיפה עוד בטרם בוצעה ההתחייבות - על זכויות הנובעות מעסקות מאוחרות יותר, שכבר הושלמו, פרט לזכויות שנרכשו בתמורה ובתום לב ונרשמו, עקרון זה אומץ אף על ידי חוק המקרקעין (ראה סעיף 9)".
ובספרו של המלומד מ. דוכן, דיני קרקעות במדינת ישראל, מהדורה שנייה, ירושלים תשי"ג עמ' 190, נאמר:
"התנאים הכללים שהובאו להלן, נקבעו כיסוד לתביעת קניין שביושר : מציאות חוזה למכירה; התמורה של החוזה שולמה בשלמות; הלוקח קיבל לידו את ההחזקה והחזיק בקרקע זמן רב, לאו דווקא תקופת זמן הדרושה לתביעת להתיישנות; בפועל לא נשאר דבר לעשות חוץ מרישום הקרקע על שם הלוקח." (הדגשה שלי – ב.א). "