--- סוף עמוד 21 ---
המקרקעין והמחוברים בלא תמורה, ספק אם קמה לאחרונה זכות מן היושר. לכן ספק אם יכול המבקש להיבנות מכוח טענה שזכות שביושר שלא נרשמה גוברת על זכות מאוחרת יותר שנרשמה לטובת העיריה אך שלא בתמורה או שלא בתום לב. כדי שתגבר ההתחייבות המוקדמת בזמן על העסקה שנרשמה, צריכה להיות קודם כל זכות ביושר מוכרת שקמה מכוחה של ההתחייבות המוקדמת , ומעמידה עצמה כמתחרה על הבכורה. אם אין זכות ביושר מוכרת – אין מה שיגבר. זאת גם בהתעלם מכך שהמשיבה 2 עצמה, גלגולה הנוכחי של בית הכנסת (שנרשמה כעמותה ב 1987 – ראה נספח ה'1 ו ה'2 לבקשה בהליך העיקרי), אינה טוענת בכלל לזכות בעלות שלה עצמה במקרקעי המריבה. אני נכון שלא לייחס לעובדה אחרונה זו משמעות, לאור העובדה שלעת הזו שוררים יחסים לא שפירים בין המבקש לבין המשיבה 2, המעוניינת אף היא בסילוק ידו, ועניין לה אפוא להצטרף לעמדת העיריה.
12. שנית, אף אם נניח שהתחייבות להעברה בלא תמורה כן יכולה להקים זכות מן היושר במקרקעין בהינתן יתר התנאים שנזכרו, הרי שאז זה גם מעמד ההתחייבות שניתנה לעיריה. אז בפנינו תחרות בין שתי זכויות מן היושר במקרקעין; שתיהן, יסודן בהתחייבות פיק"א פעם לאגודה ופעם לעיריה, לפני שנחקק חוק המקרקעין; ונשאלת אז שאלה אחרת, איזוהי לאשורה ההתחייבות המוקדמת בזמן.
אין ודאות וכיום קשה עד בלתי אפשרי לשחזר (איש מן הצדדים לא התיימר להביא ראיות בענין זה, או לטעון שאלו הנן בנמצא, וזאת גם לאחר שאותרו והוגשו המסמכים), האם התחייבות פיק"א כלפי האגודה ב 1940, ועוד בהסכם לטובת האחרונה, לא נגדה התחייבות קודמת בזמן שנתנה פי"קא לועד הקהילה – שהעיריה באה בנעליו לענין אותה התחייבות. גדר הספקות עולה כאמור ממכתב עו"ד סלומון מיום 30.7.54 לשולחתו פיק"א (מסמך 21 לרשימת המסמכים). המבקש עצמו מסתמך על אותו מכתב, ואני מסכים שהוא בהחלט רלבנטי אך מסקנותי ביחס למה יש ללמוד ממנו בשורה התחתונה שונות מאלו של המבקש. מן המכתב עולה שכנראה אכן היתה התחייבות לועד הקהילה, שקדמה להתחייבות שנתנה פיק"א לאגודה. וכי ועד הקהילה מצידו העביר את התחייבויות פיק"א להעברת נכסים אליו – אל עירית חיפה. אלא שיכול ואותה החלטת - העברה מועד הקהילה אל העיריה לא כללה גם נכסים שנועדו למטרות דת. בסוגיה אחרונה זו לא "מכריע" המכתב (היינו אין כאן ציון הדברים ברמת עובדה שכביכול אינה שנויה במחלוקת אלא בתורת אפשרות). המכתב נוקט בלשון זהירה ומשרטט את גדר הספקות, בבחינת ייעוץ של עו"ד סלומון לשולחתו.