--- סוף עמוד 32 ---
ומנייני תפילות), ומן הסתם היו הצדדים ערים לכך משעה שלא התייחסו במפורש בהסכם לאותו "פער זמנים" שעד מינוי אותו ועד מנהל. אך ה"הואיל " השלישי בהסכם מטיל על העיריה להבטיח השימוש בבית הכנסת ובהכנסותיו למטרתו, נוסח המתאים לתפקידו של נאמן הקדש, כאשר על העברת הבעלות הוצהר ב"הואיל" הקודם.
ג. אם כן, פיק"א התכוונה אפוא ככל הנראה לשנות אף זהות נאמן ההקדש ולא רק בעל המקרקעין המיועד, ונתנה ביטוי לכוונתה זו באותו הסכם מ 1967, בו נזכר אותו ועד מנהל לבית הכנסת (ולא נזכר שמדובר בנאמן נוסף, יחד עם האגודה, אלא מי שאמור לנהל בית הכנסת מרגע מינויו). אלא שהשאלה אם בוצע אכן מהלך תקף משפטית למימוש כוונה זו.
מענה חיובי לשאלה זו משמיט כאמור הקרקע תחת רגלי המבקש, שכן אם יכולה היתה פיקא לבצע, ואכן ביצעה, מהלך של החלפת נאמן ההקדש מן האגודה לעיריה, ממילא אין נפקות להסכם שחתם המבקש עם האגודה, ואין הוא בא בנעליה או רשאי להחזיק במקרקעי הציבור מטעמה או במקומה מכוח אותו הסכם כהילוכו (ראה להלן). אלא שנראה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה, בהיעדר הוכחה שפיק"א עת יצרה ההקדש אי אז לפני 1940, שיירה לעצמה כוח משפטי בתנאי ההקדש לבצע מהלך כזה, של המרת זהות הנאמן באחר, גם אם זו אכן היתה כוונתה המאוחרת (החל מ 1957 או 1958).
ד. ראה בהקשר זה סע' 18 לחוק הנאמנות (שבא אל העולם אמנם רק ב 1979) לפיו לאחר יצירת ההקדש שוב אין היוצר יכול לשנות את תנאיו (אלא אם שמר לעצמו הזכות לכך בכתב ההקדש או באו על כך הסכמות הנהנים או אישור ביהמ"ש – סע' 18(ב) לחוק הנאמנות). והרי זהות הנאמן הנה חלק מאותם תנאים. יוצר ההקדש יכול אמנם למנות כמה נאמנים, אך יש הבדל בין מינוי כמה נאמנים לבין ביטול מינויו של מי מהם או של הנאמן היחיד שמונה, והחלפתו באחר. מעשה אחרון זה הנו כבר שינוי תנאי הנאמנות, וכדי לבצעו נדרשת כאמור אחת החלופות בסע' 18(ב) לחוק הנאמנות. נאמן של הקדש מתמנה על פי קביעת יוצר ההקדש או על פי קביעת בית משפט משנבצר מנאמן למלא תפקידיו או שלא התחיל או חדל למלאם (סע' 21 לחוק הנאמנות). פקיעת כהונתו של נאמן מוסדרת בסע 22 של חוק הנאמנות, והיא מתרחשת בהתפטרות של הנאמן (במקרה של נאמן יחיד או נאמן שמינה ביהמ"ש – כפופה ההתפטרות לאישור ביהמ"ש) או משעה שביהמ"ש החליט על פיטורי הנאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או מצא סיבה אחרת לדבר.
ה. אלא שהמהלך של העברת המקרקעין לבעלות העיריה בוצע כאמור בין השנים 1957 ועד שהושלם ב 1969. שנים לפני חקיקת חוק הנאמנות. לכן נשאלת כאמור השאלה האם במשטר המשפטי ששרר אז, וגם בהנחה שפיק"א התכוונה למנות העיריה (וועד נאמנים אחריה לכשיתמנה) בתורת נאמן ההקדש חלף האגודה, האם בוצע מהלך משפטי תקף?: לא במה שקשור להעברת הבעלות לעיריה (ענין זה כאמור כבר עברנו, והמבקש לא המחיש שהבעלות לא עברה כדין לעיריה), אלא במה שקשור למינוי נאמן במקום האגודה שיחזיק וינהל את בית הכנסת.