9. אני מורה אפוא לעירייה להודיע בתוך 30 יום האם מצויים בשליטתה או חזקתה מסמכים שטרם הוגשו, הנוגעים לעמותת בית הכנסת, מעמדה או חזקתה או זיקתה למבנה בית הכנסת או
--- סוף עמוד 4 ---
הסכם מכוחו הועברה הבעלות במקרקעין לידי העירייה או הוסדרה פעילותה של העמותה ביחס לבית הכנסת. הצו מנוסח בלשון רחבה ולא בכדי.
במקביל, אבקש שמשרד עוה"ד סלומון ליפשיץ יודיע בתוך 45 יום האם ניתן לאתר מסמכים כאמור בסעיף הקודם וכל מסמך או הסכם הנוגע להעברת המקרקעין או מבנה בית הכנסת לידי העירייה או לעמותה בין כבעלים בין כמחזיקים. בשלב זה אין עסקינן בצו המחייב בהעברת המסמכים, הואיל ומדובר בצד שלישי, ואתן לו אפשרות להתייחס לבקשה במועד האמור. ככל שכרוכה פעולת האיתור בעלות, היות ומדובר במסמכים מבוקשים לפני עשרות שנים – יש לציין הדבר. "
3. עד כאן לציטוט. מאז אותה החלטה חל שיהוי ממשי של שני הצדדים (בעיקר של העירייה) בישומה ובמתן תגובות נדרשות, ונדרשו עוד מספר החלטות. חרף זאת, בסופו של יום ובאמצעות אותה החלטה, אותרה והוגשה על ידי המבקש (כפי שנמסר באמצעות ב"כ לשעבר של פיק"א) כמות נכבדה של מסמכים נושנים. המסמכים מוספרו על ידי המבקש 1 עד 85, בהודעה מיום 13.12.10. לשם הנוחיות אתייחס להלן למספורם זה, להקלה על זיהוי מסמכים שיאוזכרו בהחלטה זו. לאחר מכן נדרשתי לבקשות נוספות שעורר המבקש, ואף בבירורן חל שיהוי מבחינת תגובות שנדרשו. אחת מהן הייתה בקשה שנגעה לנוסחים שונים (כביכול) של הסכם , נספח 27 לרשימת המסמכים של המבקש (הסכם בין פיק"א לבין העירייה מדצמבר 1967 שעוד ידובר בו).
בענין זה ניתנה החלטה מיום 10.07.11 ובה הוריתי שבהמשך להחלטה קודמת ובאין תגובה של העירייה, ההנחה תהא שנוסח סעיף 3 לאותו הסכם הינו כפי שמופיע בעותק שהציג המבקש במסמך 27 לרשימת המסמכים מטעמו. באותה החלטה ניתן גם צו לסיכומים, אלא שגם בעניין זה נזקקו הצדדים לבקשות ארכה הדדיות ובסופו של יום הוגש כתב הסיכומים האחרון (סיכומי התגובה של המבקש), אך ב – 30.07.12.
4. א. אזכיר: לאחר ההחלטה בערכאת הערעור , נותר להכריע בשני יסודות שבחוק לסילוק פולשים (שבשלב זה שונה שמו לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), ויכונה להלן אף כאן "החוק")). מכוח הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בערכאת הערעור אין להידרש עוד לטענות בדבר אי-התאמת ההליך שלפי החוק; אף לא להתקיימות יסוד החזקה - כאשר המשיב יחשב אכן כמחזיק לצורך החוק. הצדדים לא חלקו כי המבקש פנה במועד בהליך לשם תקיפת הצו, ומאידך לא התעוררה טענת פגם צורנית או אחרת ביחס לצו. טענות המבקש מתמקדות במהות ובזכויות הצדדים ותאוזכרנה להלן.