בסיום פסק דינו קובע השופט, כי ההקדש הינו הקדש כשר, ולמסקנה זו הצטרפו כבוד השופטים אולשן וחשין. מהאמור לעיל עולה, כי בית המשפט לא פקפק לרגע בסמכותו של בית המשפט המחוזי לדון בבקשה להכריז על בטלות ההקדש ובסמכותו של בית-משפט זה לדון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. אמנם, הבקשה הוגשה על ידי מנהל עיזבון בתו של המקדיש, אך אין בכך לגרוע מהמסקנה שהובעה לעיל. בתו של המקדיש הוכרזה כיורשת יחידה של עיזבון אביה, ועם מותה מונה המערער כמנהל עיזבונה. מכאן שאין לקבל את טענת בא כוח המערערת, שלפיה אין סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בשאלות הכרוכות בביטול שטר הקדש.
.15חיזוק נוסף למסקנתי, כי בקשה לביטול הקדשה יכולה להתברר בבית-משפט אזרחי, הינו נוסח סימן 53(3), המתייחס, כאמור, למונחים "יצירתו" ו "הנהלתו הפנימית". המחוקק בחר להקנות לבית הדין הדתי סמכות אך ורק לעניינים אלו, ולו רצה לכלול בגדר הסמכות גם את פעולת הביטול, חזקה עליו שהיה מסדיר זאת במפורש. יתרה מזו, גם פרשנותם המילולית של
--- סוף עמוד 275 ---
המונחים הנ"ל אינה תומכת בטענות המערערת. ביטולו של הקדש הינה פעולה המנוגדת ליצירת הקדש, ואין לקבל את הטענה, שבגדר סמכות היצירה מוקנית אף סמכות הביטול. דברים אלו יפים גם בקשר למונח "הנהלתו הפנימית". לאחר ייסוד ההקדש, מוגבלת סמכות השיפוט הייחודית של בית הדין הדתי לניהול הפנימי של ההקדש, ותו לא. למותר לציין, כי ביטולו של הקדש אינו נכלל בגדר ניהול פנימי של ענייני הקדש.
בהקשר זה יש לציין, כי סימן 3(iii) לדבר המלך במועצתו קובע, כי -
"כל מקום שדבר מלך זה או כל פקודה מקנים סמכות להתקין תקנות או להוציא צוויים, הרי אם אין נראית כוונה הפוכה מזו, רואים את הסמכות כאילו היא כוללת סמכות לבטל, לתקן או לשנות את התקנות או הצוויים...".
הן סעיף זה והן סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, הדומה בניסוחו, אינם רלוואנטיים לעניין סמכותו של בית הדין הרבני. הסמכות שהוקנתה לבית הדין אינה סמכות להתקין תקנות או להוציא צווים, אלא סמכות שיפוט ייחודית לעניין יצירתו וניהולו של הקדש.
.16לאור האמור לעיל צדקה השופטת במסקנתה, כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעה, אם כי סמכותו נובעת מכוח סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], שהוא החוק אשר היה בתוקף ביום הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי. סעיף זה קובע, כי -
"בית-משפט מחוזי ידון באלה:
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית-דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית-דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית-דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית-משפט שלום".