111. בפרק "דיון ומסקנות" כתב מומחה בית המשפט, שהקרקע עליה נבנה הבית היא במדרון לכיוון דרום בשיעור של 20% עד 15%. סוג הקרקע לפי הדו"ח גיאולוגי של הגיאולוג יצחק גדות הוא - משטחים של נארי בעל קושי בינוני, שמכסים על חתך קרקע עבה שמורכב מקרטון פריך, לעיתים חווארי. מדובר בסלע בעל רגישות גדולה לשינויי רטיבות. גידול בתכולת הרטיבות מקטין במידה ניכרת את תכונות החוזק של המסלע הקרטוני-חווארי. בתמונות משלב הבנייה ניתן
--- סוף עמוד 25 ---
לראות בבירור את סוג הקרקע כפי שתיאר הגיאולוג. המומחה מצא כי לקרקע רגישה זו, אורך הכלונסאות המינימלי לפי ת"י 940 הוא 10.0 מטר.
112. בנוסף לדו"ח הגיאולוגי שהזמין מומחה בית המשפט, עשה סקר לקרקע ביישוב ברחוב רימון, ברחוב שקד ובחתכי קרקע שונים הנמצאים בסביבה הקרובה ביישוב. התברר שחתך הקרקע כמעט זהה בכל המגרשים שבחלקם מתבצעת היום בניית שלדים של בניינים. כאשר התעניין באותם שלדים על עומק הכלונסאות, נאמר לו שעומק הכלונסאות נע בין 12.0 ל-14.0 מטר.
113. מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו, כי הבית מורכב מקומת יישור המשמשת מחסן וחניה, קומת כניסה, קומה "א" וקומת ביניים (חדרי ילדים וממ"ד). לאחר הבנייה הופיעו בבית סדקים כמעט בכולו ומחוצה לו, כפי שתוארו בחוות דעת בן עזרא מטעם התובעים, כולל תמונות שצורפו לה, אותן אימת מומחה בית המשפט בשטח בביקוריו במקום.
114. בבדיקת תכניות הקונסטרוקציה והאדריכלות של הבית מצא מומחה בית המשפט את הליקויים הבאים:
א. בתכנית היסודות של הבית- עומק היסודות הוא 8.0 מטר במקום עומק מינימאלי של 10.0 מטר, בעוד המלצת המומחה, אילו היה יועץ קרקע, היתה שהעומקים יהיו 12.0 מטר עד 14.0 מטר.
ב. היסודות תוכננו ללא דו"ח של יועץ קרקע, ועל דעת הקונסטרוקטור בלבד, כשייתכן ששכבת הסלע הנארי שהייתה על פני השטח הטעתה אותו כך שתכנן את הבית כאילו הקרקע היא סלע נארי רציף, ולכן קבע שהעומק רק 8.0 מטר במקום 10.0 מטר או 12.0 מטר כפי שמתבקש במקרה הזה.
ג. תכנון גגות הרעפים באזור המטבח, גג חדר ההורים בקומה "א" ובחלל המדרגות הפנימיות אינו נכון. הקורות המרכזיות שאמורות לשאת את הקורות המשניות חלשות מאוד.
ד. בחישוב רצפת הבטון באזור הסלון קיים חוסר בברזל בכ-50% מהכמות הדרושה. המפתח של הרצפה הוא 5.80 מטר ועובייה 15 ס"מ. קיימת רשת תחתונה של ברזל בקוטר 8 מ"מ כל 20/20, אך מה שדרוש לפי החישוב הוא כפול מכמות זו של ברזל.