122. בהשוואה בין שתי השיטות, ציין המומחה כי בשיטה של חיזוק ושיקום הבניין, היסודות נשארים כמו שהם, ולמרות עבודות החיזוק, השיקום והדריכה יש לקחת בחשבון שעדיין עלולים, אם כי לא בהכרח, להופיע סדקים בכל אזורי השיקום, לא באותה חריפות וסכנה כפי שהם היום. השיטה השנייה היא לדעתו הבטוחה ביותר, כך שניתן להבטיח שהבית יתוכנן ויבנה לפי כל הכללים והתקנים עם יסודות חזקים ובטוחים, כמובן בעלויות הרבה יותר גבוהות מהשיטה הראשונה. כמו כן, הזמן הדרוש לביצוע בשיטה הראשונה הוא 4 חודשים ובשיטה השנייה 12 חודש, כאשר בכל מקרה המשפחה חייבת לעבור מהבית בזמן התיקון.
123. מומחה בית המשפט סיכם את חוות דעתו:
" - הסדקים בבניין הם סדקים רציניים שנובעים מארבע סיבות עיקריות שמניתי לעיל: ליקוי ביסודות, ליקוי בתכנון גגות הרעפים, ליקוי בתכנון רצפת אזור הסלון וחפירת מגרשי השכנים. תיקון המצב יהיה באחת משתי השיטות לעיל עם כל היתרונות והחסרונות של כל שיטה. בינתיים ולצורך זהירות בלבד יש לתמוך זמנית את הקורות הנושאות בגגות הרעפים עד לתחילת התיקון".
--- סוף עמוד 28 ---
שאלות הבהרה שנשלחו למומחה מטעם בית המשפט
124. בתשובה לשאלות הבהרה אישר מומחה בית המשפט כי על פי ניסיונו המקצועי, סדר הדברים המקובל והנכון הוא שהתוכניות האדריכליות מתגבשות ואז עוברות למהנדס הקונסטרוקציה, ולא להיפך (ג/1, סעיף 1). באשר לתפקידו של הקונסטרוקטור בבדיקה וביקורת של התכנית האדריכלית המתקבלת מהאדריכל, ציין המומחה כי "בין האדריכל והקונסטרוקטור בד"כ מתקיים פינג פונג של העברת מידע. תכניות האדריכלים מועברים לקונסטרוקטור, הוא מתייחס מעביר בחזרה את הערותיו לאדריכל אם יש כאלה וחוזר חלילה עד לאישור הסופי של התכניות לפני העברתם לביצוע" (ג/1, סעיף 2). המומחה אישר כי כשמהנדס הקונסטרוקציה מאתר בתכנית אדריכלית אלמנט או פרט שאינו תואם את הנדרש, אינו בר ביצוע מבחינה הנדסית, או מסכן את כלל המבנה מבחינה הנדסית, עליו להורות על שינויו התכנוני או לחלופים להתאים את התכנית ההנדסית כך שתתמודד עם השלכות התכנית האדריכלית (ג/1, סעיף 3). המהנדס, הכותב תכנית ביסוס של מבנה, צריך לתכנן לפי העומסים הפועלים על המבנה (ג/1, סעיף 4). במפגש בין חומרים שונים, על האדריכל והמהנדס לעבד פרט למפגש כזה בתיאום ביניהם. בדרך כלל האדריכל מציע והמהנדס מתייחס וחוזר חלילה עד לאישור הפרט הסופי (ג/1, סעיף 5).