151. סכסוכים שעניינם ליקויי בניה מחייבים היכרות מעמיקה עם תחום מקצועי זה, ואין די לה בידיעתו המקצועית של השופט. לכן, לצורך הכרעה במחלוקות מעין אלו, בית המשפט נעזר במומחה ניטרלי הבקיא בתחום. בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא לפי נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה מחוות דעתו (ראו גם: ע"א 2980/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח' [פורסם בנבו] (2.6.1996); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (28.2.2005). הנתבעים לא הצביעו על נימוקים המצדיקים סטייה מחוות דעתו של מומחה בית המשפט. עיקר טענותיהם של הנתבעים לאורך סיכומיהם (המתפרשים על פני 56 עמודים) הם טענות שבמומחיות, שהועלו בלא שנתמכו בחוות דעת מומחה מטעמם. טענות שבמומחיות, כמו טענות עובדתיות, אינן מוכחות על ידי עצם העלאתן על ידי ב"כ הנתבעים, אלא יש להוכיחן תחילה, ואז לטעון אותן בסיכומים. לא כך נהגו הנתבעים.
סיווג הסדקים
152. לטענת הנתבעים, מקום שבו קיימים סדקים בקירות המבנה, יש צורך להבין תחילה מה מקורם וסוגם, ולאחר אבחונם ניתן לברר אם הם ניתנים לטיפול ובאיזה אופן. לטענתם, "סדקים אנכיים ואופקיים הם סדקים שמופיעים בדרך כלל בין חגורות לקיר בלוקים, בין עמודים לקיר בלוקים, מעל חגורות, מתחת לחגורות, ליד חלונות כיס. סדקים אלו אינם מעידים על סכנה ליציבות המבנה, הם מהווים פגם אסתטי אך אינם מסוכנים ונובעים משינוי טמפרטורה, לחות והתנהגות תרמית שונה בהתכווצות ובהתפשטות של הבלוקים לעומת הבטון ולעיתים בינם לבין עצמם" (סעיפים 298-299 לסיכומי הנתבעים. ההדגשות שלי- מ' ר').
153. עוד טענו הנתבעים, כי סידוק במבנים היא חיזיון נפוץ, "ישנם סוגים שונים ורבים של סדקים, מקורם וסוגם משתנה מהאחד למשנהו, מיקומם גודלם ורוחבם מלמד על רמתם והדרך לטיפול בהם" (סעיף 399 לסיכומי הנתבעים). לתמיכה בטענות כללו הנתבעים לסיכומיהם (!!!) העתקי שרטוטים מתוך מאמר של המהנדס יונתן שחר (סעיפים 400-404 לסיכומיהם). נטען, כי בכך מודגמים סוגי הסדקים והשוני ביניהם, ומוכח כי רק שלד אלכסוני נובע מכשל תכנוני או פגיעה בשלד. הנתבעים ניתחו את מאמרו של המהנדס יונתן שחר והוסיפו: "כך שבפעם הראשונה שבספרות המקצועית נמצא את הכיתוב שקיעה או תפיחה רק עת שקיימים סדקים אלכסוניים עוברים, שבמקרה שבתיק אינם קיימים. דוגמאות לסדקים עוברים נמצא בתמונות המצ"ב
--- סוף עמוד 35 ---