189. מאחר שמדובר בקרקע שבבסיסה "קרטון פריך, לעיתים חווארי", עומק הכלונסאות בבית התובעים היה צריך להיות 10 מטר לכל הפחות. לפי סעיף 3.7.1 לתקן: "קרקע חרסיתית, לפי הגדרתה בתקן למיון קרקעות (התקן הישראלי ת"י 940 חלק 5), לרבות חוואר, משנה את נפחה בשל שינויים בתכולת הרטיבות, וכתוצאה משינוי הנפח נוצרות בקרקע תזוזות אנכיות וצידיות. תופעה זו עלולה לגרום לתזוזות הבדליות גדולות של יסודות בקרקעות חרסיתיות". עקרונות שיטת הביסוס בקרקע תופחת מופיעים בסעיף 3.7.3.1: "א. שיטת הביסוס המומלצת בקרקע תופחת היא באמצעות כלונסאות המעוגנים בשכבות העמוקות, שאינן מושפעות משינויים בתכולת הרטיבות. יש למנוע התרחבות קוטר הכלונס עד לעומק 2 מטר לפחות מפני הקרקע, בעזרת שרוול קרטון או שרוול פלסטיק או כל אמצעי אחר. ב. עומק הכלונסאות יהיה לפחות 10 מטר מתחת לפני הקרקע וקוטרם לא ייפחת מ-400 מ"מ..." (ההדגשה שלי- מ' ר').
190. לפי סעיף 3.7 לתקן 940 חלק 1, "בקרקעות תופחות ומתכווצות אי אפשר להבטיח שלא ייוצרו סדקים בקירות המבנה כתוצאה מפעילות הקרקע, וזאת גם אם ננקטו כל האמצעים הנדרשים בתקן". הנתבעים טענו כי לפי סעיף זה ממילא לא ניתן למנוע סדקים במבנה (עמ' 51 לסיכומי הנתבעים, סעיף 379). בהעלאת טענה זו מודים הנתבעים כי הקרקע היא מסוג תופח ומתכווץ, בניגוד לגירסת הנתבע 2 ולתכנונו. בנוסף, העובדה שאי אפשר למנוע סדקים בקירות כתוצאה מפעילות הקרקע באופן מוחלט, אינה פוטרת את המתכנן מחובתו לנקוט את כל האמצעים הדרושים בתקן באופן התואם את סוג הקרקע כך שיפחת הסיעוי לכך. המתכנן יעשה כמיטב יכולתו המקצועית, ואם לא יצליח למנוע סדקים למרות מילוי חובתו, יהיו סדקים.
191. אין ספק שהנתבע 2 לא תכנן כלונסאות בעומק של 10 מטרים או יותר, ואכן לא בוצעו כלונסאות בעומק דרוש זה. כזכור, לפי חוות דעת המומחה, עומק היסודות בבית התובעים הוא 8
--- סוף עמוד 46 ---
מטר, במקום עומק מינימלי של 10 מטר, כאשר אין ספק שהיסודות תוכננו ללא דו"ח של יועץ קרקע ועל דעת הקונסטרוקטור בלבד. כפי שאמר המומחה "כלונסאות קצרים מסבירים את היווצרות סדקים בבניין, הן כתוצאה משקיעת הבדליות בין הכלונסאות והן כתוצאה מתפיחה בקרקע והתרוממות הכלונסאות בכל חלקי הבניין" (מ/1, עמ' 8).
192. נתבע 2, השיב לשאלה כיצד קבע את עומק הכלונס בפרויקט - "לפי העומסים שקיבלתי בחישוב, מחשבים את העומס והולכים למגרש עצמו בזמן החפירה. חפרנו בזמן החפירה, התאים לנו אחד לאחד, חישוב נכון, ויש לי תוכנית פה, תוכנית ארצית שמראה סוג הקרקע של המגרש... שמראה לי שהאדמה הזאת היא אדמת קרטון" (עמ' 5 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 23-29). אלא שבתשובה לשאלה אם התכנית הייתה הבסיס לעומק החפירה שחפר, הודה כי "זה לא היה בידיי. זה לא היה הבסיס" עמ' 5 לתמליל מיום 4.12.19,שורות 34-36). בהמשך טען "הבסיס היה התחשיב והערכות" (עמ' 6 לתמליל, שורה 5. ההדגשה שלי- מ' ר'). הוא עמד על כך שאם היה נדרש גם היום לבצע את התכנון היה מתכנן "אותו דבר" (עמ' 6 לתמליל, שורה 7).