פסק-דין
השופט א' ריבלין
הרקע העובדתי
1. ביום 28.7.1980 נחתם הסכם בין המערערת, חברת אברהם גינדי בע"מ (ובשמה הקודם דירות חן-גינדי בע"מ) (היום בפירוק), לבין המשיבים ושלושה אחרים (להלן – ההסכם).
המשיבים היו הבעלים של מקצת החלקות המצויות בגוש 8272 בעיר נתניה. הם התחייבו יחד עם בעלים של חלקות נוספות באותו גוש (להלן יכונו כולם יחד – הבעלים) למכור למערערת בעיסקת קומבינציה 60% משטח המקרקעין שבבעלותם (להלן – המקרקעין). הוסכם כי המערערת, חברה לביצוע עבודות בנייה, תבנה על המקרקעין דירות למגורים, וכי בתמורה לזכויות שמכרו לה יקבלו הבעלים דירות בשווי של 40% מכלל הדירות שייבנו. יתרת השטח הבנוי, כך הוסכם, תועבר לבעלות המערערת ותירשם על שמה. לבד מן התמורה, המתבטאת בהעברת 40% מערך המבנים כאמור לידי הבעלים, התחייבה המערערת לשלם לבעלים, במחיר המקרקעין, גם סכום של 3,620,000 לירות דאז.
בהסכם נקבע עוד כי מסי הרכוש, תשלומי הארנונה ותשלומי החובה האחרים החלים על המקרקעין עד יום חתימת החוזה ישולמו במלואם על-ידי הבעלים, וכי מיום זה ואילך יישאו הם בשיעור של 40% מאותם תשלומים, ואילו המערערת תישא ביתרה. הבעלים התחייבו לשאת גם בתשלום מקצת היטל ההשבחה החל על המקרקעין וכן בתשלום מס שבח המקרקעין החל על העיסקה נושא ההסכם. מס הערך המוסף החל על העיסקה – כך נקבע בהסכם – יוטל על הצדדים "על-פי החוק".
2. המערערת נטלה על עצמה להקדים ולפרוע, בשם הבעלים ובמקומם, את המסים ואת תשלומי החובה החלים עליהם, מכוח ההסכם. הבעלים, מצדם, התחייבו להשיב למערערת תשלומים אלה "תוך 90 יום מיום קבלת היתר לבניית אחד הבניינים על החלקות". עם זאת, הוסכם בין הצדדים כי לבעלים תעמוד הברירה לבצע השבה זו, של חוב המסים, כולו או מקצתו, בדרך של העברת הזכויות באחת מן הדירות שבבעלותם אל המערערת. שווי הדירה, כך הוסכם, יופחת מגובה ההחזר. הוסכם בין הצדדים כי במקרה של מחלוקת בדבר שווי הדירה שתשמש את ההחזר, ימנו הצדדים שמאי מוסמך שיקבע את ערכה. תשלומי ההשבה של חוב המסים הוצמדו למרק הגרמני וצורפה להן ריבית בשיעור של 6% לשנה.
--- סוף עמוד 372 ---
3. המשיבים הם חמישה מתוך שמונה בעלי החלקות במקרקעין. האחרים באו לכלל הסדר נפרד עם המערערת בכל הקשור למילוי ההתחייבויות ההדדיות הנובעות מן ההסכם, ועל-כן לא שימשו צד לתביעה שהתבררה בערכאה הראשונה.
התובענה שהוגשה מטעם המערערת התייחסה אך לאחת מן החלקות במקרקעין, זו שלגביה הוצא ביום 10.10.1980 היתר בנייה. בתביעתה טענה המערערת, כי שילמה במקום המשיבים, על-פי המוסכם, סכומי כסף שונים בגין מסי הרכוש, בגין היטל ההשבחה ובגין מס הערך המוסף החלים על המקרקעין ועל העיסקה נושא ההסכם, והיא תבעה סכומים אלה מידם.