13. לענין פרשנות הצו אחזור ואציין, כי תכליתו העיקרית של צו הפיקוח היתה תכלית צרכנית: להטיל פיקוח ציבורי על תעריפי דמי הטיפול בחברות המשכנות, שהיו נתונים עד להתקנת הצו לשיקול דעתה של כל חברה וחברה. הועדה הבינמשרדית לרישום זכויות במקרקעין ציינה בדו"ח שערכה, שבעקבותיו הותקן צו הפיקוח, כי גובה דמי הטיפול בגין שירותי הרישום השונים הניתנים ע"י חברות הבניה, שנקבעו ע"י כל חברה וחברה, אינו מוצדק מבחינה עניינית, כי אין קשר ישיר בין הוצאות החברות בגין מתן השירותים ובין גובה דמי הטיפול, וכי רוכש הדירה משלם, למעשה, "קנס" כאשר הוא מבקש להעביר את זכויותיו לאחר (בע' 43 לדו"ח). לפיכך, בשל חשיבות השירותים המוענקים ע"י החברות המשכנות וחיוניותם לעריכת עסקאות במקרקעין, ולנוכח היותה של החברה המשכנת הגורם הבלעדי היכול להעניק שירותים אלה לרוכשי הדירות, הומלץ על הטלת פיקוח על תעריפי דמי הטיפול. זאת במטרה להגן על רוכשי הדירות מפני תעריפים מונופוליסטיים של החברות המשכנות ("האזרח 'השבוי' בידי הקבלן" כהגדרת היועץ המשפטי לממשלה בעמדתו כפי שהוגשה לבית המשפט העליון, מוצג נ/1, בס' 30). מטעם זה, אף עוגנו דמי הטיפול בצו שניתן מכוחו של חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים שתכליתו "למנוע ריווח יתר של ספק ממכירת מוצר בשוק לא משוכלל" (בג"ץ 6274/11 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' שר האוצר, [פורסם בנבו], 26.11.12). כפי שצוין בהחלטת האישור, תכליתו הנוספת של הצו - למנוע תמריץ שלילי לביצוע הרישום - אך משלימה תכלית מרכזית זו.
14. יודגש, כפי שצוין גם בהחלטת האישור, כי קבלת פרשנות הנתבעים לפיה הצו מגביל את דמי הטיפול רק במקום בו הרישום אמור להתבצע בעתיד הנראה לעין, עלולה לסכל את תכליתו הצרכנית של הצו. זאת, לא רק באזור יהודה ושומרון, אלא גם בישראל אשר גם בה לעיתים קרובות מתבצע הרישום שנים רבות לאחר השלמת הבניה (ור' גם ס' 36 לעמדת היועץ המשפטי לממשלה נ/1).
צו הפיקוח – תחולה בזמן
15. הנתבעים מוסיפים וטוענים, ללא פירוט והנמקה, שיש להחיל את צו הפיקוח בתחולה פרוספקטיבית, רק על דירות שנרכשו כיד ראשונה לאחר כניסת צו הפיקוח לתוקפו (5.12.02). טענה זו נדונה ונדחתה בפסק הדין שניתן בה"פ (מחוזי ת"א) 1721/00 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' מ"י [פורסם בנבו] (19.9.05) בו נקבע כי צו הפיקוח חל גם על דירות שנרכשו טרם היכנסו לתוקף של צו הפיקוח ואשר הסכם המכר בעניינן קבע דמי טיפול גבוהים מאלה הנקובים בצו הפיקוח. עוד נקבע בפסק הדין כי החלת צו הפיקוח על דירות שנרכשו לפני כניסת הצו לתוקפו, בכל המתייחס לגביית דמי טיפול בגין פעולות רישום שנעשו לאחר כניסת הצו לתוקפו, אינה מהווה החלה רטרוספקטיבית של הצו כי אם החלה אקטיבית, זאת בשים לב לתכליתו של צו הפיקוח. מסקנות בית המשפט והנמקותיו מקובלות גם עליי. יוסף לאמור כי עניינו של צו הפיקוח הוא דמי הטיפול המשולמים לחברה המשכנת בגין העברת זכויות במכירה ליד שניה, שלישית וכך הלאה, ואין הוא מתייחס להעברת הזכויות לרוכש הראשון. הנתבעים לא הצביעו על כל קשר ענייני או תכליתי בין מועד כריתת חוזה הרכישה הראשון לבין גובה דמי הטיפול הנגבים בגין העברת זכויות לרוכש השני, לא כל שכן בגין הנפקת אישור זכויות או התחייבות לרישום משכנתא.