תעריפי צו הפיקוח "הפסדיים"?
16. כאמור, בהחלטת האישור נדחו טענותיהם "הכלכליות" של הנתבעים. צוין כי משנקבע כי צו הפיקוח חל על שירותי הנתבעת, חלה על הנתבעים החובה לגבות דמי טיפול שאינם עולים על דמי הטיפול המרביים שנקבעו בחוק, ואין עוד רלוונטיות לעלות מתן השירותים ע"י הנתבעים. מעבר לדרוש צוין, כי למעט טענות כלליות ביותר, לא הובאו כל נתונים בדוקים המעידים על עלות מתן השירותים לנתבעים.
17. בכתב הגנתם ובסיכומיהם עטפו הנתבעים את טענותיהם "הכלכליות" באצטלה חוקתית. נטען כי הצו נוקב ב"מחירי הפסד", וכי אין יחס הולם בין התועלת לרוכשי הדירות לבין מידת הפגיעה בחברה המשכנת. לפיכך, כך נטען, צו הפיקוח פוגע שלא כדין בקניינם של הנתבעים, תוך שהוא לוקה בחוסר מידתיות, ולפיכך דינו להתבטל (ס' 23(ב) לכתב ההגנה).
18. להוכחת טענותיהם הגישו הנתבעים את תצהירו של רו"ח אליעזר לוין אשר משרדו מטפל בהנהלת החשבונות של משרד עו"ד גן צבי. לתצהיר צורף תחשיב של הוצאות משרד עו"ד גן צבי בגין עבודתו כ"חברה משכנת" לפרויקט קרית ספר לשנים 2007-2013. לצורך עריכת תחשיב ההוצאות, הונחה רו"ח לוין ע"י הנתבעים להביא בחשבון 30% מעלות שכר של עו"ד (מסוים) אחד, 50% מעלות שכר של מזכירה אחת, ו-20% מכלל שאר עלויות המשרד ללא שכר (דמי שכירות, ארנונה, חשבונות וכו'). תוצאת התחשיב היא, כי סה"כ עלויות החברה המשכנת לשנים 2007 – 2013 הגיעה לסך כ-2 מיליון ₪ ל-7 שנים (ממוצע של כ- 285,000 ₪ לשנה). יצוין, כאמור, כי לפי ההסדר הקיים בין הנתבעת למשרד עו"ד גן צבי, משרד עו"ד גן צבי הוא שמספק לרוכשי הדירות את שירותי החברה המשכנת וגובה את דמי הטיפול.
19. אין בתחשיב שהוצג כדי להוכיח שתעריפי הצו הם תעריפי הפסד: ראשית, לא הובאו כל נתונים בצד ההכנסות. לא פורטו מספר הפניות של רוכשי הדירות לקבלת שירותי חברה משכנת, ולא הובאו כל נתונים לגבי הכנסות המשרד כחברה משכנת, בין הכנסות בפועל של המשרד ובין הכנסות פוטנציאליות לפי מחירי צו הפיקוח. אמנם נכון כי לתשובת הנתבעים לבקשת האישור צורף אישור של רו"ח לוין המתייחס להכנסות החברה המשכנת (ור' ס' 41 לתשובה לבקשת האישור והתחשיב נספח 9 לתשובה), אלא שלא הוגש תצהיר או חוו"ד מומחה לתמיכת אישור זה. גם תצהירו של עו"ד שלמה גן צבי שהוגש במצורף לתשובה לבקשת האישור, נסמך על אישור זה מבלי להביא כל נתונים מבוססים לתמיכתו. על רקע זה, חוסר ההתייחסות להכנסות בפועל או להכנסות בפוטנציה בולט עוד יותר. יש להוסיף ולזכור לענין זה, כי מדובר במתחם הכולל כ-5,000 יחידות דיור ולפיכך יש להניח שמדובר בהיקף של מאות פניות לשנה. שנית, גם הנתונים בצד ההוצאות לא בוססו כראוי. רו"ח לוין הבהיר כי את הוצאות "החברה המשכנת" גזר מתוך הוצאות המשרד (30% עלות עו"ד, 50% עלות מזכירה ו-20% הוצאות משרד) - על פי הנחיות הנתבעים. לא באה כל עדות של מי מהנתבעים המסבירה את פעילות המשרד והמבססת הנחיות אלה, ובמיוחד לא נתברר על יסוד מה נלקחו בחשבון 20% מכלל עלויות המשרד.