19. מנגד, המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות. בעיקרו של דבר, המשיבה סומכת את ידה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומוסיפה כי הוא מבוסס על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שאין להתערב בהם.
20. לגוף הדברים, נטען כי אין ולא היו רישיון עסק והיתר בנייה למתקן הגז בתחנה, וכי לכל היותר ניתן היה לקבל היתר זמני להפעלתו, פתרון שאינו מספק כאשר תקופת השכירות בחוזה היא לשבע שנים לפחות. כמו כן, נטען כי מתקיים קשר סיבתי בין ההטעיה בדבר האפשרות לקבל היתר בנייה למתקן הגז לבין התקשרות המשיבה בחוזה. בהקשר זה, המשיבה ציינה כי הצהרתה בחוזה בדבר בדיקת המצב התכנוני של התחנה אינה גורעת ממחדליהן של המערערות כלפיה, וכי ההתמהמהות בהגשת הבקשה לרישיון רק איחרה את מועד חשיפתם. המשיבה מוסיפה וטוענת כי יש לדחות את טענתן של המערערות לפיה הנושא של חריגת הבניה הוסדר בחוזה, שכן ההוראה הנוגעת לכך לא חלה ולא יכולה לחול על חריגת בניה מהותית כמו זו שבמקרה דנן. לבסוף, עומדת המשיבה על כך שאין לקבל את הטענה בדבר שוליותו של נושא הגז ביחס לפעילות התחנה בכללותה.
21. ביום 17.2.2020 התקיים בפנינו דיון בערעור. הצדדים חזרו על עיקרי טענותיהם גם בעל-פה וקיבלו את המלצתנו לנסות ולנהל ביניהם הליך של גישור שיביא את הסכסוך להכרעה שלמה וסופית (בשונה מן ההליך דנן שכאמור נסב על מתן פסק דין הצהרתי בלבד, תוך פיצול הסעדים הכספיים).
22. ביום 14.6.2020 הגישו הצדדים הודעה משותפת לפיה הליך הגישור ביניהם לא צלח. בנסיבות אלה נדרשת הכרעתנו, ולכך אפנה כעת.
דיון והכרעה
23. לאחר שבחנתי את הדברים אני סבורה שדין הערעור להידחות וכך אציע לחברותי לעשות. לצורך כך אתמקד בסוגיה העיקרית שעמדה להכרעתו של בית המשפט המחוזי: הפרת חובת הגילוי בדבר היעדרו של היתר בנייה למתקן הגז בתחנה (שבגינו חלה מניעה לקבל רישיון עסק להפעלת התחנה על כלל מרכיביה).
24. כידוע, הפרה של חובת הגילוי בשלב המשא ומתן החוזי עשויה לעלות כדי טעות המקנה זכות ביטול לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים, ואף הטעיה כמובנה בסעיף 15 לאותו חוק (ראו והשוו: ע"א 8737/00 "שלפרד" חברה לפיתוח ובנין בע"מ נ' ז'אק, פ"ד נו(4) 662, 668 (2002); ע"א 3051/08 סאסי קבלני בנין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון, [פורסם בנבו] פסקה 15 (19.1.2010); ע"א 9528/07 Foundation Sansounimaille נ' פרי, [פורסם בנבו] פסקה 9 (16.11.2011)). חובה זו נגזרת גם מעקרון תום הלב הקבוע בסעיף 12 לחוק החוזים, והיא מבטאת את נורמות ההתנהגות הנדרשות בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה (ראו: ע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין, [פורסם בנבו] פסקה 19 (12.4.2011)).