פסק דין
הנשיאה ורדה וירט ליבנה
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר קיבורק נלבדיאן ומר יוסף בנבנישתי; סע"ש 14471-09-14; [פורסם בנבו] להלן: פסק הדין) שבו התקבלה בעיקרה תביעת המשיבה, גב' מירב בן דוד (להלן: מירב), נגד המערערת, המטבח של רמה בע"מ (להלן: המערערת או המסעדה).
במסגרתו של פסק הדין נקבע כי מירב פוטרה מעבודתה במערערת בעודה בהריון ועקב היותה בהריון ולפיכך נפסק כי על המערערת לפצות את מירב בפיצוי בסך כולל של 348,263 ש"ח. כן חויבה המערערת בשכ"ט באי כוחה של מירב בסך של 35,000 ש"ח. הכול כמפורט להלן.
התשתית העובדתית
2. המערערת מפעילה מסעדת בוטיק ביישוב נטף שבהרי ירושלים. המסעדה ממוקמת בחצר ביתה של גב' רמה בן צבי (להלן: רמה), שהיא גם מבעלי המסעדה. המסעדה פועלת הן במתכונת של מסעדה הפתוחה לקהל והן במתכונת של אירועים סגורים.
3. מירב הועסקה במערערת מיום 1.9.2010 כשבמסגרת עבודתה ביצעה מספר תפקידים. בתחילה הייתה אחראית על ניהול ושיווק המסעדה, וכן על ניהול ה"פרונט". לקראת סוף שנת 2011 יצאה מירב לחופשת לידה והורות ממנה שבה בחודש 02/2012. החל מחודש 06/2012 ולמעט תקופה קצרה, הייתה מירב אחראית גם על תחום ניהול האירועים במערערת. אולם החל מחודש 02/2013 החל כרסום בתחומי אחריותה והלכה למעשה מחודש 03/2013 ועד לסיום העסקתה ניהלה את תחום האירועים בלבד כשלרוב הייתה אחראית גם על שיווק האירועים.
4. כפי העולה מפסק הדין, שכרה הממוצע של מירב במהלך תקופת העסקתה עמד על סך 13,500 ש"ח, כשחלק מהשכר שולם במזומן ולא בא לידי ביטוי בתלוש. ראוי לציין כי קביעה זו מבוססת על תחשיב שהציגה מירב בבית הדין האזורי, שעה שהמערערת לא הציגה תחשיב חלופי מטעמה. לפיכך וכפי שיפורט להלן, הצדדים חלוקים ביחס לגובה שכרה של מירב במהלך עבודתה במערערת.
5. בין רמה למירב התנהלה במרבית התקופה מערכת יחסים חמה, אישית וקרובה, עד לשינוי שחל בחודש 06/2013. כפי שיפורט בהמשך דברינו, הצדדים חלוקים ביחס לסיבות שהביאו לכך.
6. ביום 14.5.2013 במהלך חתונה שהתקיימה במסעדה שיתפה מירב את רמה כי לתחושתה היא בהריון. ביום 16.5.2013 לאחר שנשאלה על כך על ידי רמה השיבה כי היא אכן בהריון. נוסף על כך, מאוחר יותר באותו החודש שיתפה מירב את רמה כי היא מתכננת לטוס בחודש ספטמבר באותה השנה לארצות הברית לרגל אירוע משפחתי של בן זוגה.
7. כפי העולה מפסק הדין, העסקתה של מירב במערערת באה לידי סיום ביום 21.8.2013, עוד בטרם הגיע מועד הנסיעה, ובעודה בחודש החמישי להריון.